עאנין, ריחן, שקד, יום ב' 10.9.07, בוקר
06:05- 09:20
0605 מחסום עאנין
המחסומים פתוחים. אך טרם עוברים. שקט פסטורלי. ציפורים נודדות, שמש כתומה בוקעת מבין העננים. כ-10 אנשים עוברים במשך כמעט שעה, עד לא מכבר עברו כאן עשרות חקלאים. היום טרקטור אינו עובר, על פי תקנה חדשה הוא צריך להיות רשום באישור המעבר. עוברת קבוצת אנשים עם חמור.
חייל א: בדקת אותם?
חייל ב': כן.
חייל א : ואת החמור?
חייל ב': את החמור לא בדקתי. תבדוק אתה.
החמור עובר בדיקה. לא נמצא עליו דבר.
חמישה צעירים מנסים לעבור אך החיילים שולחים אותם לאחור. אחד החיילים שנעלב כנראה על שניסו לסדר אותו גוער בגסות באחד מהם, הודף אותו בצעקות ואחר כך מסביר לנו: יש דברים שלא עושים בשום מצב (גם לא לזייף אישור, כפי שניסה הצעיר לעשות). אנחנו אומרות לחייל משהו על מלחמת קיום והישרדות ועל משמעות מיקום המחסום והגדר. החייל מאזין בקשב ומשדר "לא ידעתי".
0715 מחסום שקד ( טורה)
קבוצה גדולה יחסית של חקלאים מהגדה מגיעה מצוידת בכלי עבודה. האנשים עוברים בביתן הבדיקה אחד אחד, אך אינם מתעכבים. מצד מרחב התפר ממתינים למעבר תלמידים. התלמידות בשמלות פסים, קוקיות וחיוך ביישני. הבוגרות יותר עוטות מטפחת . הילדים מתייצבים לפני החיילים בתיקים פתוחים. אצל הקטנים החיילים בודקים במבט, אצל התלמידים הבוגרים המבט יסודי יותר. אין רישום של תלמידים ועדיין לא חלקו להם מספרים... גם ילדי הבית הבודד יוצאים לבית הספר. נדמה לנו שבשנת הלימודים הזו עוברים פחות תלמידים, אולי בגלל שבבית הספר אום אל ריחן נחנכו הכיתות החדשות בקומה השנייה. המעבר היום מהיר יחסית (כ-15 אנשים לכל כיוון), לא שמענו על החייל המתעלל הפעם.
במוצב הצבאי הסמוך ממתינים אוטובוסים רבים. המקום מתבסס כמקום קבע, הכל משתנה ומתחדש, וערימות האשפה מפוזרות כרגיל מסביב, כולל הצפרדע המלאה אשפה עד לגדותיה תמיד.
0730 מחסום ריחן (ברטעה)
שלוש עמדות בטון לאורך הכביש, ליד כל אחת מאבטח עם נשק מכוון. אנשים חולפים בשרוול, איש איש והרהוריו. גם התופרות. משפחות עם קטנטנים עוברות מכאן לשם. הנהגים מברטעה ממתינים לנוסעים. נפתח קו חדש לכיוון מחסום שקד-טורה-אזור תעשייה שח"ק. נהגים ממתינים לפרנסה, אורבים לכל יוצא את המחסום. טנדרים עמוסי כבשים לקראת הרמדאן. תבניות ביצים נספרות ומועברות מטנדר לטנדר: 100 תבניות, 3000 ביצים, אחת לא יותר... כה אמר הכובש.
מכוניות פרטיות נבדקות. את הכלב לא שמענו אך אנו בטוחות שהיה, מעשה שגרה. ביתן השירותים במגרש החניה עדיין בגדר חזון לאחרית הימים.
לואליד יש תעודת זהות חדשה. הוא יושב עם איסמעיל בן 10 או 11 מאום אל ריחן. איסמעיל לא לומד. למה? האנשים אומרים: קצת משוגע. ואליד מדוכדך היום. כמו תמיד שמענו על מצוקות האנשים על שהחרימו להם אישורי עבודה ואישורי חקלאות ערב הרמדאן, על ייאוש וחוסר אונים. וע' אומר-שואל, מה חדש? אין חדש .