היו חיילים אמיצים ותבחרו צד, אל תסכימו להרוס חיים! | מחסוםווטש
אורנית, מהצד הזה של הגדר

היו חיילים אמיצים ותבחרו צד, אל תסכימו להרוס חיים!

היו חיילים אמיצים ותבחרו צד, אל תסכימו להרוס חיים!

חמישי, 5 אוגוסט, 2021
source: 
מדור דעות, עיתון הארץ
author: 
אילנה המרמן

 

חיילי צה"ל, אתם נלחמים באזרחים. המצלמות מתעדות ועיניים רבות רואות אתכם הורסים את חייהם של אלפי אנשים לא חמושים. אתם מפטרלים ביישוביהם ברגל וברכבים משוריינים ומסורגים, חמושים מכף רגל ועד ראש, ידיכם על הדק הנשק שלכם, דרוכים לירות, זורעים אימה ואיבה, ושוב ושוב משאירים אחריכם הרוגים, פצועים ונכים. בַּלילות אתם פולשים לדירות, מחרידים משנתם ילדים, נשים וגברים; חוקרים, ומחפשים ועוצרים ומשאירים אחריכם זעם, השפּלה ושברון לב. בַּימים אתם הורסים בתים בערים ובכפרים, ומבנים וצריפי פח דלים ביישובים נידחים, מועכים ועוקרים אוהלים למגורים וסככות לצאן, מחרימים מכליות מיםinfo-icon, ומסתלקים ומשאירים אחריכם תחת שמש מדברית לוהטת עשרות בני אדם אומללים ונואשים, מעולל ועד זקן, אותם ואת צאנם ואת חפציהם המתגוללים על הקרקע.

צעיר שמגן בידיו הריקות על הגנרטור של שכניו, שבאתם להחרים, הוא אויבכם. אתם יורים בצווארו ומשאירים אותו מוטל על הקרקע, משותק לכל חייו. ילדים בסמטאות חברון העתיקה, שמרבית תושביה כבר עקרו מבתיהם מאימתכם ומאימת המתנחלים בני חסותכם, הם אויביכם; הם מקללים אתכם ומיידים בכם אבנים, בכם, החמושים וממוגנים מכף רגל עד ראש, ואתם דולקים אחריהם, לוכדים אותם, מנערים מעליכם אימהות ואבות מתחננים — ולוקחים אותם למעצר.

הביטו בסרטונים והסתכלו בעצמכם, בני ה–19 וה–20, גיבורים על ילדים, נערים והורים. ואתם עצמכם, המצוידים בתחמושת חודרנית וקטלנית ובאמצעי מעקב ותקשורת משוכללים, הלוא אינכם ילדים עוד. כבר יש בכם דעת לשאול: לשם מה? לשם מה אתם מוסיפים להילחם, כהוריכם והורי הוריכם, את המלחמה הזאת, שהיתה מזמן למלחמה גלויה על גזילת אדמות ומשאבים וחירויות מבני העם האחר, החיים פה מדורי דורות. מלחמה שאין לה תוחלת ואין בה ניצחונות, כי מיליונים הם, שלא יעקרו מפה.

 

חיילים לאחר הריסת בתים מדרום לכפר יאטה שבדרום הר חברון

חיילים לאחר הריסת בתים מדרום לכפר יאטה שבדרום הר חברוןצילום: HAZEM BADER / AFP

המצלמות מתעדות ועיניים רבות רואות. ראינו אתכם הורגים נער אוטיסט שברח מפניכם בעיר העתיקה בירושלים; ראינו אתכם הורגים אשה מבוגרת מעורערת בנפשה שהתקרבה אליכם לאִטה ובידה סכין. והרשימה ארוכה ומתארכת. בימים אלה אנחנו מביטים בתמונות של קורבנותיכם הצעירים האחרונים: מוחמד תמימי בן ה–17 מהכפר נבי סאלח ומוחמד אל־עלאמי בן ה–11 מהעיירה בית אומר, ושל הוריהם, שעולמם חרב עליהם.

תבחרו צד, חיילים, אלה בכם שמבינים שהפכו אתכם לקלגסים בשירות ההתנחלויות, המסכנות את קיומה המוסרי והפיסי של המדינה

לזכרו של מוחמד אל־עלאמי הקדיש לאחרונה רם כהן, מנהל בית הספר תיכונט בתל אביב, פוסט בפייסבוק: "לא טעות טרגית, לא חשו סכנה, לא פיגוע דריסה", הוא כתב. "אבא ושני ילדים יוצאים לקנות מצרכים בבית אומר. והחיילים שנמצאים שם פותחים עליהם באש... תלמיד שסיים כיתה י"ב והתגייס לצבא... ו(הוא) טעון בפחד ותחושת סכנה, קיבל נשק, הגיע לשטחים וברגע של הפגנת עליונות וכוח מוציא להורג ילד בן 11, תלמיד כיתה ה'". בפוסט הזה מצטט כהן דברים שכתב מהכלא ערן אביב, סרבן שירות בן 18 ("הארץ", 1.7): "הסירוב שלי הוא בראש ובראשונה סירוב מצפוני. המצפון לא מאפשר לי לבצע עוולות ופשעים במסגרת השירות הצבאי". והמחנך הבכיר והוותיק חותם באומץ את הפוסט שלו במלים: "אחד הורג ואחד מסרב. תבחרו צד".

כן, תבחרו צד, חיילים — אלה בכם שיודעים שלא על קיומה של ישראל אתם מגינים כאשר אתם נלחמים בתוך אוכלוסייה אזרחית בגדה המערבית. אלה בכם שמבינים שהפכו אתכם לקלגסים בשירות ההתנחלויות והמחנה האידיאולוגי העומד מאחוריהן, המסכן לא רק את קיומה המוסרי של המדינה, אלא גם את קיומה הפיסי. כי לא לנצח נוכל לחיות פה על חרבנו בעידן הזה, שבו לא נלחמים בחרבות אלא בנשק להשמדת המונים, ולא רק ישראל חמושה בנשק כזה. תושבי תל אביב והצפון שנמלטו בשעתם מאימת הטילים הבינו זאת.

כן, תבחרו צד, אלפי ההורים והמחנכים היודעים זאת היטב כבר שנים רבות, ובכל זאת משתבללים ומתקרנפים. אל תסכימו לשלוח את תלמידיכם וילדיכם לטיולים בשטחים הכבושים; אִמרו את דעתכם על החינוך הלאומני, הדתי והגזעני שמערכת החינוך מטפחת במוסדותיה; התייצבו לימין המורים והמנהלים המנסים לעמוד בפרץ. טעו בבנותיכם ובבניכם המתבגרים את האומץ לומר "לא", את האומץ להתנגד למעצרים, לפציעה ולהרג של ילדים ונערים ומבוגרים בכפרים פלסטיניים כדי להגן על התנחלויות הצרות עליהם, דוחקות את תושביהם מאדמותיהם וכולאות אותם במובלעות; טעו בהם את האומץ לסרב להרוס את חיי הקהילות בבקעת הירדן ובדרום הר חברון כדי לאפשר למאחזים האלימים שם להתרחב ולממש בחבלי ארץ גדולים את המדיניות של טיהור אתני.

כן, תבחרו צד, חיילים, אל תסכימו להרוס חיים — לא את חייהם ולא את חייכם, ולא את העתיד של כולנו פה.