אחה”צ
א-רם קלנדיה, יום שישי 2/7/2004, אחה”צ משקיפות: אורה ס’, רחל ע’, מיה ב’ ויעל ש’ (מדווחת) סיכום: משמרת מחורבנת.כשחלפנו את א-רם נראה שהכל בסדר שם.הדרך לקלנדיה – באותו מצב כמו שבוע שעבר – רחל אומרת שהתעלות לצד יציקות הבטוןחדשות, לי נדמה שהיו שם גם בשבוע שעבר.בקלנדיה – פתוח היום. הטרנזיטים הועברו לחניה, ושתי ניידות משמר הגבול מקבלות את פני הבאים מדרום- מירושלים.הילדים ממחנה הפליטים קלנדיה מסתובבים במחסום (כל השנה, הם לא לומדים) ומנסים למכור שמונצעס כדי להביא כמה גרושים הביתה. הם נראים עייפים ולא מרפים מאיתנו גם לאחר שקנינו מהם.שתי קבצניות יושבות בדרך לנקודת הבדיקה האמצעית. בדרום, שני צעירים הגרים בבית חנינא ובתעודת הזהות שלהם רשום חברון, מבקשים לעבור מהמחסום לביתם. נציג המת”ק אומר לי שאין להם סיכוי לעבור, שיחליפו כתובת, ומסכים איתי שלא מחליפים עכשיו כתובות, אבל אם אין אישור או שינוי כתובת הם לא יכולים לעבור בקלנדיה – רק דרך סורדא. ואני חושבת לעצמי, מה זה משנה אם הם גרים או לא גרים בבית חנינא? למה אסור לפלסטינים לנוע בתוך הטריטוריה הפלסטינית ממקום למקום בדרך הקצרה והנוחה להם?? למה צה”ל שולח אותם לבית חנינא בדרך הארוכה והיקרה יותר? באיזו זכות? הצענו לשניים לשלם להם עבור הנסיעה אבל הם סירבו לקחת. כאילו אמרו: “זכותנו להגיע לבית חנינא מכאן, קרוב וקצר, איך שמתחשק לנו!” ובאמת אמרו שנמאס להם מהדיכוי הזה של הכיבוש. יכולנו רק להסכים איתם והזהרנו אותם שלא יעקפו דרך טורה בורה כי יש תפיסות – אבל הם התעקשו. בדרך חזרה קיבלנו מהם טלפון שנתפסו והוכו, העברנו את הפרטים שלהם לטיפול המוקד להגנת הפרט.בדרך חזרה לקלנדיה התברברנו בכפר א-רם, וכשהגענו בטעות לתור המכוניות הפלסטיניות ראינו כי למרות שהיו 10 מכוניות בתור – התור לא זז בכלל 10 דקות. אורה ואני ירדנו מהאוטו.אמבולנס עם אם ותינוקת שעדיין יונקת עוכב כי לאם לא היה אישור. העניין טופל בזריזות על ידי דליה, אבל למשמר הגבול לקח עוד כמה דקות בחום הנורא לשחרר אותם.ותור המכוניות לא זז.חייל אחד בודק מכוניות, חייל אחד בודק הולכי רגל, נציג המת”ק עומד, מפקד המחסום לא מוכן לזרז את מעבר הרכבים במחסום אלא מתעקש לעכב כל רכב מספר דקות במחסום. לא בודקים אותם. לא עושים כלום. מסתכלים על תעודת הזהות הכחולה של נהגי מכוניות בעלות לוחיות רישוי ישראליות וממתינים בחום. מפקד המחסום אוכל אפרסק ומבקש מאיתנו לעזוב את אזור המחסום. – את מפריעה לי!- לאכול את האפרסק?- כן. העיכוב המיותר הזה כל כך הרגיז, אמרתי לו שאגיש נגדו תלונה. אז הוא ניגש אלי ואמר לי שאני מעוכבת.- מה סיבת העיכוב? שאלתי.- בדיקה בטחונית.את התיק שלי לא בדקו, אמרו לי לעמוד ליד הצריפון. כשהלכתי לכיוון המכונית, אחרי מיה שכבר עברה את המחסום, הסמל נ’ דלק אחרי והורה לי לעמוד ליד הצריף ממנו סילק אותי קודם.מאחר שלא היתה לי תעודת זהות, רחל התקשרה לספדי שהתקשר למוניר שהגיע למחסום ושחרר אותי אחרי 25 דקות בעודו נותן גיבוי מלא לפעולת הסמל שלו.כמה אנחנו קרובים ליום בו כל אשה ואיש שלא ישאו עמם תעודות זהות יעוכבו.
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד.
Yael ZoranSep-24-2026חברון ומערת המכפלה מבית השלום
-
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-