אחה”צ
אבו דיס והקונטיינר 26 באפריל 2004 אחה”צ, ערב יום ה”עצמאות” חגית ש., עאידה מ., אורה ס., אירוס ב. (דווחה) כבר בדרך היה ברור כי יש מחסומים מוגברים – שני מחסומים משולבים משטרה-מג”ב בראס-אל עמוד, התעכבנו מעט בשניהם – ובאחד היו כ- 10 מעוכבים, כולם שוחררו פרט לאחד שהתברר כשב”ח שעבר דרך אבו דיס. אחד החיילים לא הפסיק לקרוא לנו אלה מ”תנו לחיות לחיות”, וגם שאחד הפלסטינים הבין עברית וגם הבין מה הוא אומר. לא נראה שזה הפריע במיוחד לחייל הזה, שגם מאוד התעקש שנזוז ימינה.כשהגענו לאבו דיס קיבלתי טלפון מאחת מאשה מהארגון Ecumenical Accompanier – הן נמצאות בסוואחרה ולא נותנים לאמבולנסים לעבור, כשהחיילים צוחקים עליהן ולא מבינים אנגלית. כשהגענו הסתבר כי ההוראה מחייבת שכל אמבולנס יקבל אישור מיוחד מהמת”ק לעבור (וכל גם כל משאית מזון) – וזאת גם אם יש תסריח’ רגיל. מדובר בסגר מוחלט, הסביר יעקב מפקד המחסום, שאמר שאין לו שיקול דעת בעניין והוא ביקש אישור מהמת”ק אבל לא קיבל. עשינו מספר טלפונים למת”ק – כנראה הטלפון לדליה בסה הוא שסייע – שכן כעבור כ- 15 דקות היה לאמבולסנים אישור לעבור -(שעתיים ורבע לאחר שהגיע למחסום) על ארבעת החולים שבתוכם (שניים עם שברים ושניים מהם ילדים) – מרמאללה לכיוון חברון (לא היה ברור אם הם חוזרים מבית החולים או נוסעים אליו). לגבי המשאית עם הירקות שהגיעה משכם ויעדה חברון – לא נתנו לו לעבור וגם מהמת”ק לא נתנו אישור. – 7 מעוכבים שהיו במקום שעה עד שהגענו – שוחררו לחזור בחזרה לאל-קודס(ירושלים) ולא הורשו לעבור לביתם שבחברון בגלל הסגר.- החייל שנהרג אתמול היה כנראה חייל מג”ב מהגיזרה – מספר הערות נשמעו בעניין זה מפי החיילים.- נתנו ל-2 המתנדבות הבינ”ל את הטלפון של רוני ה. כדי שייערך תיאום מסודר לאופן העברת האינפורמציה בין הארגונים.אירוס
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד.
Muhammad D.May-13-2026חברון - בקשת פיצויים בגין הפקעת אדמה
-
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-