ארתאח-ג’ובארה יום ד’, 28.9.05, אחה”צמשקיפות: שרה פ’, דבורה ל’ (מדווחת)מור (אורחת)ארתאח 14:00 – 14:20 אנחנו רואות יותר מ-25 כלי רכב ממתינים להכנס לשער אפרים. אנו שמות לב כי יש כאלו אשר לוקחים נתיב מהיר ויש כאלו אשר אינם מתקדמים כמעט. נראה כי למרות שזהו מחסום למוצרי מזון, ומכיון שהמחסומים האחרים כמו ג’אלמה (ליד ג’נין) סגורים היום, כל המוצרים צריכים לעבור כאן. לכן המשאיות עם מוצרי המזון מורשות להכנס מיד. נראה כי יש אזור מסוים למוצרי מלט וחול, ומשאיות אלו גם כן עוברות במסלול המהיר. המשאיות הממתינות שעות הן משאיות של עסקים קטנים יותר כגון מוצרי טכסטיל. החייל אומר: “אנחנו עושים להם טובה שאנחנו מסכימים בכלל שיבואו לכאן. זה אמור להיות רק עבור פירות וירקות”. הנהגים נרשמים וממתינים ליד המחסום עד שתורם מגיע. או אז הם ניגשים למשאית שלהם ועוברים את המחסום. בשעה שאנו שם (כעשרים דקות), איננו רואות אפילו משאית אחת מאלו הממתינות מורשית להכנס. אנו מתקשרות למת”ק טול כרם וליובל במוקד למסור להם על תורי ההמתנה הארוכים. הם אומרים כי יבדקו את הענין.ג’ובארה 14:30 – 14:45 – המחסום כמו מדבר. מעט מאוד אנשים או כלי רכב עוברים בכל כיוןן שהוא. מיכלינה ממשמרת הבוקר מסרה לנו כי יש סגר על טול כרם ואנשיה אינם מורשים לצאת אלא מסיבות הומניטריות. שלושת המעוכבים שהיו שם, שוחררו לפני שעזבנו אך החייל לא קרא להם מייד.היו שני מקרים להם ניסינו לעזור. אב לארבעה מג’ובארה שבתו עברה ניתוח עיניים לפני שמונה חדשים בבי”ח בסביבה. הניתוח לא עלה יפה והוא רוצה כי תעבור ניתוח נוסף בירושלים. הוא רוצה לנסוע לירושלים להסדיר את העניינים בבית-החולים שם. הקצין אומר שאין לו מספיק מידע כדי שיתן לו לעבור. אנו נותנות לאדם זה את הטלפון שלנו כדי שיתקשר לבית החולים ויראה מה עליו לעשות. בית החולים כבר קיבל ממנו כמה מסמכים אך זה לא היה מספיק. הם אומרים לו בטלפון מה עוד עליו לשלוח ואז ישלחו אליו בפקס את המסמכים שיאפשרו לו לעבור במחסום. נראה כי זה יהיה תהליך ממושך. הוא אמר לנו כי הורג אותו לראות את העין של בתו מבלי יכולת לעשות משהו באופן מיידי.המקרה השני היה של ישראלי מטייבה שמכוניתו נגנבה. חברים אמרו לו שראו את מכוניתו בג’ובארה והוא רצה לגשת לראות. היו ברשותו תעודת הזהות שלו ואישור מבית המשפט בטייבה שהוא אזרח. הקצין אמר לו כי אף ישראלי אינו יכול להכנס לתוך ג’ובארה וביקש כי נגיד לו שעליו ללכת מאחת הדרכים האחוריות. לא הצלחנו לשכנע את החייל אך לבסוף שכנענו את הקצין לדבר עם תושב טייבה פנים אל פנים. ואז עזבנו כי קיבלנו קריאה שיש תור ארוך במחסום פתע ליד בית-איבא.לא היה מחסום מתחת לגשר בכביש ההולך מטול כרם לקלקיליה.