16.30 ארתאח/ שער אפרים                                                                                          
תנועת הנכנסים זרמה חופשי, ללא עיכובים ואף ללא הצגת תעודות.  הטענות היו בעיקר לגבי שעות הבוקר ובמיוחד לגבי יום שישי בו הבידוק קפדני יותר וזמן ההמתנה ארוך יותר.  ההמתנה בבוקר במצב של אי ודאות היא המטרידה אותם, כך נטען באוזננו. 

 16.50מעבר אייל                                                                                                                 התנועה במעבר חופשית, הפועלים מציגים תעודות באופן אוטומטי ועוברים. הפועלים נראים מותשים מיום עבודה וצום. בעומדנו בכניסה לאחר שעברנו בקרוסלה, יצא אלינו מנהל המשמרת בטענה כי אנו מצלמות בשטח בטחוני בעוד לא נשאנו מצלמות כלל,  יחד עם זאת הוא היה אדיב וחייכן, הסביר כי מעבר אייל פועל בסובלנות כלפי הפועלים ואין מה להשוות בינו לבין מעבר אפרים.  לא ברור למה הוא התכוון בדיוק, אך הוא הדגיש כי הוא פועל על-פי הנחיות  ולא הוא קובע.  

17:25 הכניסה לקלקיליה                                                                                                        בדרכנו לשער החקלאי חבלה, הבחנו בפקק של מוניות משני צידי הכניסה לקלקיליה.  עצרנו והלכנו לצפות.   חיילים מתחו דוקרנים ובדקו את המכוניות הנכנסות לעיר.  לכל מי שהייתה תעודת זהות ישראלית לא ניתנה הרשות להכנס לעיר וחזרו כלעומת שבאו.  היו שעמדו וחיכו, וכשדיברנו איתם אמרו כי הם תושבי קלקיליה ובכל זאת לא ניתנת להם רשות להכנס מאחר והם מחזיקים בתעודות ישראליות. מסתבר כי ישנם אלפי בעלי תעודות ישראליות המתגוררים בקלקיליה, כך נאמר לנו. החיילים לא הסכימו לנדב מידע על מה שקורה מאוחר יותר נודע לנו כי הייתה התראה לגבי מכונית ישראלית שהיתה אמורה להכנס לקלקיליה ועל זה כל הסיפור.  אני חייבת להודות כי הוקל לי משנודע כי הייתה סיבה לעיכוב אנשים בחום ולפני סיום הצום של הרמדן והדבר לא נעשה ללא סיבה. 

לחבלה לא הספקנו להגיע מאחר ובסמוך קרתה תאונה קטלנית, מה שגרם לנו לעמוד זמן רב בפקק עד לפתיחת הכביש לתנועה