א-ראם, ג’בע (ליל), קלנדיה, יום א’ 13.1.13, אחה”צ
תמונות
החצר האחורית של הכיבוש
הכניסה הראשית לא-רם
תרגול בדיקה עם כלבים במחסום ג'בע
סיפרו שבארבע לפנות בוקר אוטובוסים של הצבא העבירו את מפוני באב אל שאמס – כמאה וחמישים איש. המפונים נשארו במקום וקיימו הפגנה במשך כשעתיים. את הפינוי הגדירו השלטונות הישראלים כ"בלתי אלים". תוצאות אי האלימות ראו בקישורית זו.
ליד הכיכר החשופה לשמש חורפית נעימה הוזמנתי להצטרף לקבוצת אנשים צעירים.
דיברו על אחמד שנעצר לפני עשרה ימים ולא שב: "הם לוקחים סתם את מי שהכי קל ולא את מי שבאמת זורק אבנים." דיברו על קשיי הפרנסה, על בטלה מאונס, על הייאוש, סיפרו גם על יגאל מבית-אל שאחראי להחרמות הציוד של בעלי בסטות כי אין להם רישיון עסק (המקום הוא בשטח שיפוט עיריית ירושלים), על מעצרים, על חקירות ושהות בבתי הכלא:"את מכירה את חדר עשרים במגרש הרוסים? – שם הכי גרוע," אמר בחור שסיפר על שבועיים של חקירות בחדר נורא הזה שבו קשרו אותו לכיסא כשידיו ורגליו אזוקות ועיניו קשורות וכשביקש לראות רופא כי סבל מכאבים, התנו את הדבר בהודאה בירי לעבר המחסום. למשפט הובא עד מפליל, הבחור הורשע וריצה שש שנות מאסר.
ועכשיו, שנה אחרי שסיים לרצות את ענשו, טרם שוקמו חייו.
אר-רם:
עמדת חדשה מול הכניסה לאר-רם.
שלושת החיילים במקום סיפרו שתפקידם להגן על הכניסה לבסיס רמה (אחרי שרובה נחטף מידי הש"ג שבכניסה) וגם לירות על זורקי אבנים לעבר רכבים צבאיים.
כך, חומה מסוככת על חומה, עמדה שומרת על עמדה ורכבי הצבא שכל אחד מהם ממוגן בסבכות הסובבות את מעטפת גופו, זקוקים למגנים אנושיים החמושים ברובים ורימונים.
במחסום ג'בע:
שתי כלבניות וכלב התאמנו על רכבים פלסטינים.
החיילות חצו את הכביש ואמרו שזה בסדר מבחינתן שאצלם הכול רק שאתחייב לא לצלם את פניהן.
אבל אני לא עושה הסכמים עם הצבא. נשארתי מעבר לכביש. רחוקה אבל חופשייה.
משם ראיתי שהחיילות מסמנות לחיילים איזה מהרכבים לעצור, שהנוסעים מוצאים, תעודותיהם נלקחות והם מורחקים מעט, אז מובל הכלב את הרכב, סובב אותו, מרחרח, פה ושם קופץ ומשעין רגליו על גוף המכונית, אולי גם מוצא את שהוטמן, בסופו של הסבב מתגמלת החיילת את הכלב באותות חיבה ומחזירה אותו לרכב היחידה – עד למכונית הבאה.
א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת, המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
Anat TuegMay-21-2022חפירת הכביש השקוע לישראלים
-
מחסום ג'בע / ליל (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
.
מחסום דרכים לבדיקת רכבים, נמצא על כביש 65, גובל בגדר הדרומית של כפר ג'בע, כשלושה ק"מ מזרחית למחסום קלנדיה, על הדרך המובילה להתנחלות אדם בואכה כביש 60.
בחפירות ארכיאולוגיות בתחומי הכפר נמצאו שרידי בית בד מימי בית ראשון. האירועים שהביאו להקמת המחסום דווקא כאן: ביום חטיפתו של גלעד שליט ולפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נחטף בחור בן 17 מאחת ההתנחלויות בידי חולייה פלסטינית.
גופתו נמצאה מספר ימים מאוחר יותר במבואות רמאללה. תחקיר צבאי העלה שחוטפיו העבירו אותו בציר זה. המחסום הוקם על מנת למנוע מקרי חטיפה בעתיד וכדי להזהיר מתנחלים מנסיעה לרמאללה וכניסה לשטח A (האסור בכניסה לישראלים).
המחסום הפועל כל שעות היממה. בדרך כלל נבדקים רק הרכבים הנוסעים בכיוון רמאללה.(נובמבר 2016): כל בוקר, כשהמתנחלים בהמוניהם נוסעים לירושלים על כביש 60 וכל אחה"צ שהם חוזרים מירושלים על כביש 60, יוזם הצבא פקק בכניסה למחסום ג'בע ומעכב את תנועת הפלסטינים שנוסעים לעבר כביש 60.
(פברואר 2020): בשנתיים האחרונות המחסום לא תמיד מאויש. לפעמים החיילים באים וסתם עומדים, לפעמים באים ועוצרים ובודקים את הנכנסים לכפר, לפעמים מפטרלים בסמטאות הכפר, לפעמים יורים רימוני הלם וגז ולפעמים פולשים לבתים ועוצרים צעירים, מספרים העוברים במחסום חזמה.
(מעודכן לפברואר 2020)
Apr-18-2023מפת מחסומי צפון ירושלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanMay-11-2026קלנדיה. אמבולנסים מחכים מול מחסום סגור
-