אר-רם קלנדיה, יום א’, 25/02/07, אחה”צמשקיפות: נתניה, ליזי ופיליס ו. (מדווחת)15:00- א-ראם: עברנו בא-ראם בדרך לקלנדיה. היו שם הרבה חיילים ומעט מאד פלשתינים. המשכנו לקלנדיה דרך הרחובות האחוריים של א-ראם. העבודות על החומה התקדמו מאד ונראה שחסרים רק שניים או שלשה לוחות לסגור את הדרך צפונה ולנתק כליל את א-ראם מירושלים.15:20 – מחסום קלנדיה: שני השרוולים הפעילים, 1 ו-4, היו מלאים וקבוצה גדולה של אנשים המתינה בקור המקפיא ליד הקרוסלה הצפונית כדי להיכנס למחסום. החייל בבודקה הצפונית הזרים אנשים דרך הקרוסלה רק כאשר התורים הפנימיים התרוקנו. תור מספר 4 התקדם בצורה סבירה, אך החייל הבודק בתור מספר 1 עבד מאד באיטיות, הכניס אנשים למרחב הבדיקה אחד אחד והכריח את הנבדקים והנבדקות לפשוט את מעיליהם וחגורותיהם (ואף תכשיטים במקרה של נשים) ולעבור שוב ושוב דרך השער המגנטי. וכל זה כאשר רוח קרה שורקת דרך השרוול. אופיר לא ענה לטלפונים אך במוקד ענה גלעד והבטיח לעזור. תוך כמה דקות נפתח שרוול מס’ 2 וכעבור כרבע שעה התורים נעלמו.16:00 – נפגשנו עם מספר אנשים בסככה הצפונית שביקשו את עזרתנו בקידום ענייני היתרים. עד שאספנו את החומר נוכחנו שהתור השלישי נסגר ושוב נוצרו תורים ארוכים במחסום. לאחר פנייה למוקד שוב נפתח תור שלישי והלחץ הלך ופחת. לאחר מכן, ב-16:45 הופיע השוטר בביאן לבדוק את תלונותינו והתנצח אתנו על שהתורים קטנים וזמן ההמתנה סבירה. ניסינו להסביר לו שאילו היה בא קודם היה רואה שהלחץ גדול. שמענו אותו מתלונן עלינו בטלפון לממונה עליו (ושמענו גם שקיבל בתשובה שטיפה על שהוא לא מפקח על המעבר).17:00 – עזבנו את קלנדיה ומפאת מזג האוויר ויתרנו על ביקור בביר נבאלה. בדרך לחיזמה עברנו את מחסום ליל שם עמדו 4 חיילים וערכו בדיקות מדגמיות על רכבים העולים לרמאללה. כ-8 רכבים המתינו לעבור.