א-ראם, קלנדיה, ענאתא, יום שלישי, 15.8.06, אחה”צמשקיפות: מור ב’ , רוני ה’ (מדווחת)המחסומים והכבישים היו ריקים (מלבד ענאתא). תהינו לאן הלכו כל האנשים. א-ראם 15:45 3 מכוניות. אין הולכי רגל. רק אנשים המופיעים ב”רשימה” מורשים לעבור.קלנדיה 16:15 מעבר המכוניות עמוס. הנוסעים במכוניות מתבקשים לעזוב את המכוניות ולעבור במחסום הולכי הרגל, כך גם נוסעי האוטובוסים הבאים מצפון בדרכם לירושלים. הנהגים ממתינים להם בתחנת האוטובוסים מדרום למחסום. במחסום אנו שומעות את הצעקות הבלתי מובנות בערבוביה של עברית וערבית.המבנה ליד מעבר הולכי הרגל כמעט הושלם. אומרים לנו שיהיו בו משרדים ממשלתיים, כמו נציגות של משרד הפנים ושל מש’ המסחר והתעשייה. מעניין יהיה לדעת את מי ישרתו משרדים אלו כשאנו עוברות את המחסום, אין מלבדנו אף אחד..מחסום פתע בנווה יעקב 3 צעירים מובאים למכונית משטרה החוסמת את אחד הנתיבים בכיוון לנוה יעקב. ל 2 מהם יש תעודות זהות כחולות והם משוחררים לאחר הבדיקה. אחד מהם צעיר מאד, בן 14 ועדיין אין לו תעודת זהות. הוא דוחף שק פלסטיק גדול על עגלה. השוטר בודק את השק המכיל כובעי צמר צבאיים וגרביים. הוא מחרים את השק ושם אותו במכונית המשטרה. אנחנו שואלות מדוע ומקבלות את התשובה שהסחורה הזו גנובה. איך הוא יודע? הילד אומר שמצא את השק בפח האשפה. הילד והשק נלקחים לתחנת המשטרה.טרף קל למשטרת ישראל הכול-יכולה!.ענאתא 17:50 שעת השיא בתנועת הרכבים. תור ארוך של מכוניות לכיוון ירושלים.(לא ראינו את סופו) כל מכונית נבדקת, על הנהגים לצאת ולפתוח את תא המטען וכן להציג את תעודות הזהות שלהם לבדיקה במחשב. זה לוקח זמן ופקק התנועה הולך וגדל. אנשים עצבניים בגלל זמן ההמתנה והחום כבד . הם צועקים לעברינו “זאת הדמוקרטיה המפורסמת שלכם” . חייל מסביר לנו שזה לא מחסום, אלא מעבר הגבול לישראל. ניסינו להאיר לו על גבולותיה המוניציפאליים של ירושלים אך ללא הצלחה. עובר אורח במקום אומר לנו שהוא מעריך מאד את הפעילות שלנו, אך המחסומים הפכו את הפלשתינים “ליצורים קטנים, כועסים ומתוסכלים”. ב18:30 מסתמנת רגיעה בתנועה ואנחנו עוזבות.