חזרה לדף חיפוש דוחות

א-ראם, קלנדיה, ליל, חיזמה

מקום או מחסום: ירושלים
צופות ומדווחות: מילי מ',תמר א'
12/10/2006
| בוקר

א-ראם,קלנדיה, ליל, חיזמה,יום חמישי, 12.10.2006, בוקרמשקיפות: מילי מ’, תמר א’ (מדווחת)משמרת 5.30 – 8.00עוד דוגמה לחופש הפולחן של מדינת ישראל.5.50 – מחסום א-ראם. אין מכוניות. ליד עמדת החיילים עומד איש בודד, כנראה מעוכב.6.00 – 7.15 – מחסום קלנדיה.תור של כ-20 מכוניות, עמדת בדיקה אחת פתוחה, בדיקת מכונית עורכת כשתי דקות. קבוצת נשים מנבלוס יורדת מאוטובוס ופונה למעבר הולכי הרגל. הן עשו את כל הדרך ועברו את מחסומי חווארה, בורין, זעטרה ואולי עוד כדי להתפלל במסגד אל-אקצא. את מחסום קלנדיה הן לא מצליחות לעבור. “כל הנשים – מיש תסריח, רוחו”, נשמעת הפקודה מהרמקול. גם תשובת המוקד ההומניטרי פשוטה וברורה: “היכן נמצא מסגד אל-אקצא? בירושלים. ולישראל לא נכנס אף אחד ללא תסריח”. הנשים מוותרות ועוזבות. לפני כל אחת מהעמדות 1 – 3 תור של כ-20 איש. כאשר כמה צעירים יוצרים תור נוסף לפני עמדה 4 נפתחת אף היא. המעבר לוקח 5 – 8 דקות.קבוצה נוספת של כ-12 נשים מגיעה, אך שוב נשמע הרמקול: “יש סגר, ממנוע, כל חאג’ות רוחו לווארה”. שוב הנשים מוותרות. ב-6.45 מגיע מפקד המחסום ומסביר שאין סגר, אלא “סגרון”, כלומר עובדי אזור התעשייה עטרות מורשים לעבור, אך לא מי שעובד בתוך ירושלים. הוא גם מספר שביום שישי שעבר היו הפרות סדר, שהגיעו 60,000 איש ושהמעבר לא ערוך לכמות כזאת של אנשים. מחר, יום שישי השלישי של הרמדאן, ייערכו בהתאם. המפקד עובר בין העמדות ומפעם לפעם מתקשר לחיילים הבודקים שיפתחו לתלמידים ויזרזו את המעבר. את המעבר לאולם ההמתנה של המת”ק הוא אינו מוכן לפתוח. המת”ק נפתח רק בין 8.00 ל-8.30 (הוא לא יכול להתחייב לשעה מדויקת), ו”יש בעיה” אם האנשים יחכו כבר עכשיו בפנים. הוא מזמין אותם לשבת ב”סככת ההמתנה” לפני הקרוסלות: “יש שם ספסלים, שירותים ושתייה”. בעוד חצי שעה יפתח. איש מבוגר בליווי שתי נשים מבוגרות מבקש מהמפקד לתת להם לעבור להתפלל באל-אקצא. הוא מסרב, רואים שלא נעים לו. כמה דקות אחר כך מגיעות 5 נשים נוספות חסרות תסריח שמבקשות להתפלל באל-אקצא. “בוקרה”, אומר המפקד, מחר ביום שישי כאשר תהיינה הקלות, או שיחכו עד 8.30 וינסו לקבל במת”ק אישור. הוא יודע שהסיכוי שיקבלו “תסריח תפילה” כמעט אפסי, אך יתכן שזה נראה לא פחות אכזרי לעורר תקוות שווא זו מאשר לשלוח אותן מיד חזרה הביתה. ב-7.10 נותרו שני תורים קצרים לפני עמדות הבדיקה, כ-20 איש ב”סככת ההמתנה” שמחכים לפתיחת המת”ק ותור של 25 – 30 כלי רכב לפני שתי עמדות בדיקה.7.20 מחסום ליל. המחסום מתחיל כבר להתמסד, יצרו שני מסלולי בדיקה, אך החיילים לא בודקים.7.25 מחסום חיזמה. תנועה דלילה יחסית.

  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

לתרומה
מתנדבת מחסום ווטש משוחחת עם גבר פלסטיני בדרום הר חברון

איננו יכולות להבטיח שנעצור את אלימות המתנחלים,

אבל אנחנו כן יכולות להבטיח שלא נפסיק להגיע.

תרמו עכשיו