בית איבא, יום שבת 17.4.04, בוקר שרה ה’, אורחים: חגי מ. (פעיל “השומר הצעיר”) והילה (צלמת), רחל ה’, נינה מ. (מדווחות) סיכום ב- 08:00 מחסום זמני ליד מעלה לבונה. מספר רב של מכוניות בכיוון ירושלים. בשעה 12:00 מחסום זמני ליד ג’בה. בבית איבא מספר רב של עוברים. הצלחנו לנהל דיאלוג עם החיילים ולפתור מספר מקרים הומניטריים. בית איבא 08:50-11:00 כמה מאות אנשים מחכים בתור כדי לעבור לשכם. בעיקר סטודנטים החוזרים בשבת ללימודים. בצד כ-30 מעוכבים, רובם צעירים שתעודותיהם נלקחו לבדיקה. לטענת החיילים הבדיקה בשב”כ לוקחת זמן ולכן שחרור המעוכבים איטי ולוקח כשעתיים. התעודות נלקחות מסיבות שונות ביניהן חיוך לא ברור, חשד לזלזול או חוסר הבנה של דברי החייל במחסום. לדוגמה, סטודנט עוכב כיוון שלא הבין את דברי החייל, שהורה שרק ארבעה איש יגשו אליו ואילו הוא היה החמישי. בלבול זה גרם לו לחכות כשעתיים וחצי לקבלת התעודה. חלק מהמעוכבים מבקשים מאיתנו עזרה בשחרור התעודות כיון שיש להם בחינות בבוקר. תשובת החייל שהוא צלצל לאוניברסיטת א-נג’אח ומתברר כי אין בחינות היום. לא הצלחנו להוציא מן החייל את מספר הטלפון באוניברסיטה ועם מי הוא דיבר.במחסום עצמו התור מאורגן ומפקדים עליו נ’ בעזרתו של עופר מהמת”ק. היה תור מיוחד למקרים הומניטריים, מורים ואנשים מבוגרים. ניתן היה לדבר עם ניר ולעזור למספר מקרים הומניטריים שהיו צריכים להגיע לטיפול. הודות ליכולתה של נינה לקרוא בערבית את פתקאות הרופאים ובדיאלוג עם ניר הצלחנו להעביר מספר מקרים. מקרה נוסף של בחור שאמו נפטרה בשכם והגיע למחסום יחד עם מלווה, עבר רק לאחר התערבותנו. לא עלה על דעת ניר כי ניתן להתקשר למרכז רפואי בשכם ולברר את מות האם. לא הצלחנו לשכנע אותו כי יעביר גם את המלווה.