בוקר
בית לחם, יום רביעי 07.07.2004, בוקרמשקיפות: רחל מ., מאיה ב. ואיילת י. (מדווחת)מחסום 300, 06:45המחסום היה ריק לחלוטין. היחידים שנראו שם היו מתנחלים, שעברו לכיוון ירושלים ונכנסו למכוניות שחיכו להם בצדו השני של המחסום. מספר מכוניות שהגיעו עברו את המחסום ביעילות. כאשר עזבנו ראינו ש”נשים בירוק” (תנועת נשים ימנית הטוענת כי היא מגינה על החיילים מפני “נשות המחסומים”) הגיעו למחסום. אל-חאדר, 07:15אין נוכחות צבאית. השוק היה ריק יחסית. שוחחנו עם מקומיים אודות מצב העבודה הקשה ושמענו טענות על הקונטיינר.מפקדת התיאום והקישור (DCO) עציון, 07:45אמורה להיפתח ב – 08:00 ,אבל היא לא נפתחה. ב – 08:15 צלצלנו לקצין האחראי א., אבל הטלפון הנייד שלו היה מכובה. מאיה צעקה לחיילים בקומה השנייה, והם ענו לה שלא תלמד אותם איך לעבוד. המשכנו לנסות ולצלצל לא. , אולם הנייד שלו כל הזמן היה מכובה. בינתיים החיילים הרשו ל-4 הפלסטינים הראשונים שהגיעו להיכנס, 10 דקות לפני שאפילו אחד מהם ירד למטה. הבעיות: לאישה שחזרה מטיול באיטליה אבדה המזוודה, והיא הייתה צריכה לחזור לשדה התעופה בלוד לקחתה. היא הגיעה למפקדת התאום והקישור בלי הטופס המתאים והייתה צריכה לחזור ולקחתו במקום אחר; איש שהכרטיס המגנטי שלו נלקח ממנו; איש אחר מירושלים ניסה להשיג רישיון לבקר את בתו. הוא קיבל, בצורה אקראית, דו”ח תנועה, למרות שבכלל אין לו מכונית, והוא הוכרח לשלם את הקנס המגוחך הזה לפני שבכלל יוכל לחשוב על קבלת הרישיון; ועוד ועוד בעיות מסוג זה. ב – 08:45 היה עלינו לעזוב. העברנו את מספר הטלפון של “המוקד” (מרכז להגנת הפרט) ועזבנו מאוד מתוסכלות – בירוקרטיות המתוכננות שלא לעבוד הם אחד הדברים הכי מעצבנים בעולם.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-