סיכום
העיתון דיווח היום כי נתניהו, בראיון ל"ושינגטון פוסט," לא דחה את האפשרות של הקמת ועדת חקירה לבדיקת פשעי מלחמה אפשריים במבצע עופרת יצוקה, בעוד שלשכתו "הבהירה" כי ראש הממשלה אינו שוקל הקמת ועדת חקירה כזו.  מדוע להתעסק בזה?  מסיבה אחת בלבד.  העובדות בשטח לעולם אינן תואמות להצהרות.  במשך חודש יולי, 2009, שלטונות ישראל הקלו במחסומי הגדה המערבית (רק אחד, בבית איבא, פורק לגמרי).  הקלה זו סמלה את "השלום הכלכלי" אשר נתניהו מתרברב בו, ואמצעי התקשורת יכלו לדווח על "שיפורים באיכות החיים."  מדוע בקיץ 2009?  כי ברק אובמה לחץ על ישראל. עכשיו, כעבור מספר חודשים, לאובמה דברים אחרים בראש, ובגדה המערבית חזרנו ל-42 שנות הכיבוש הטובות, עם מחסומים המופיעים שוב כאילו בהרף עין.
14:00 דיר שאראף
החיילים נחים בצד, לא גלויים לעיני הנהגים, אדישים לעוברים ושבים במחסום.  אך בצומת כביש מס' 55 יש פקק תנועה ענקי, הנגרם על ידי עבודות בכביש, סלילה מחדש של כבישי ה"אפרטהייד" בשטחים הכבושים, שהם ממילא סלולים היטב.  הכבישים הזקוקים לסלילה הם אלה בתוך הקו הירוק, ולא קילומטרים על קילומטרים של כבישים בשטחים הכבושים.  אבל ברור מהם סדרי העדיפות של הממשלה – כאילו לא ידענו.
אנו מגלות כאן כי מחסום בית איבא היה בריא ושלם עוד בשבוע שעבר.  השארו עמנו להמשך סיפור המחסומים והכיבוש.
14:30 שבי שומרון
אוטובוס עומד לצד הכביש, כנרה ממתין לבדיקה בדרכו לג'נין.  החיילים פונים אלינו לברר כיצד הגענו לכאן.  "פשוט עלינו בכביש, ונרד בו עכשיו בחזרה."  אחד מהאחים חוואש, מן הנגריה ליד המחסום הישן בבית איבא, נוסע ברכב צפונה, מנפנף לנו לשלום כאשר אנו פונות לרדת לכביש הראשי וממתין להיבדק על ידי החיילים במחסום.