בית איבא
בית איבא, יום ה’, 10.2.05, בוקר משקיפות: הדסה, אסתי, ורותי (מדווחת) מרחוק, מה שנראה כחיילת מתגלה כחייל מלואים עם תלתלים גולשים… חילי המילואים מקבלים אותנו במאור פנים ואומרים שהתנועה דלילה מאוד, ייתכן שמחמת החג. סככת המעוכבים ריקה. המעבר זורם חופשי. נ’ אינו בקיא בדיוק במהות החג. הוא אומר שזה חג ה”הג’רה” שבו עבר מוחמד מירושלים למכה. הוא אינו מתחייב. בינתיים שני צעירים נשלחים לסככת המעוכבים. קצין המילואים אומר לנו שלמיטב ידיעתו עיכוב של מעל שעה צריך אישור מח”ט. יש הרבה התרעות, אומרים החיילים, גם על נשים ולכן הבדיקה לעתים יסודית. באופן כללי, התנועה זורמת.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-