בית איבא
בית איבא, יום ה’, 10.3.05, בוקר משקיפות: הדסה, אסתי, ליה, רותי (מדווחת)אורח: יותם 8:00 –בהתחלה, תנועה דלילה של אנשים שבהמשך מתעצמת. החילים חיילי מילואים אומרים שיש הקלות. עד גיל 20 לא נבדקים כלל ומעל 20, הבדיקה נעשית באופן אקראי.חיילי המילואים במקום תוהים לפשר ארגוננו ומניעיו ומתקשים להסכים עם מניעינו. הם אומרים שיש לנוכחותנו חשיבות בעיקר מול החיילים הסדירים, ובכלל הם תופשים אותנו כגורם עוין שנקלט בציבור כגורם אנטי צבאי. “אתם צריכים לעבוד אתנו ולא נגדנו”, אומר יוסי מירושלים והודף את כל ניסיונותינו להסביר את השקפת העולם שלנו. המנטרה החוזרת היא ביטחון, ביטחון, ביטחון… תנועת האנשים, כאמור, זורמת ללא עיכוב. לסככת המעוכבים ולבודקה נוספו שערים עם בריחים.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
