בית איבא
בית איבא, יום ה’ 31.8.06, בוקרמשקיפות: נורה ר’, חנה פ’ (מדווחת)בית איבא9:40 – בקיוסק שותים קפה 2 נהגי מוניות שגרים בטמון שבבקעת הירדן. המרחק משכם הוא 10 דקות, אך כיון שסגרו מחסום בדרך זו הרי שהדרך החוקית נמשכת שעתיים ואז הם מקצרים דרך השדות,אם תופשים אותם אז לפעמים שוברים להם את החלונות או מרביצים להם.הגבלות: גילאי 18-25 לא יכולים לצאת. העיר שכם וכפרים בסביבתה (כגון סלם, רפידיה, בלטה) היא בכתר.אין תורים בכניסה, ביציאה תור גדול של אנשים ושל מכוניות. איש עם ילד קודח על הידיים מבקש לצאת במהירות ומאפשרים לו.10:15 – מגיעות נשים “בכחול לבן” מביאות לחיילים מיץ וכיבוד ומתחילות להתקיף אותנו. טוענות שאנו מקבלות שכר מהאיחוד האירופי, הם קוראות לנו זונות, שמאליות,זבל, נאציות וכן הלאה. אחת מהן מגישה לנו ניר שלפיו אסור לנו לדבר עם החיילים. החוזר מ-2004 חתום ע”י פדלון.11:00 – בדרך חזרה מחסום מאולתר ליד בית ליד.
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Sarah PostecDec-27-2026חמאם אל-מליח: משמר הגבול ומתנחלים במתחם
-