בקעת הירדן: דגלים בלים וקוביות בטון
בוחרת להתחיל בטקסט שכתב עופר שור, אחד המלווים:
כותב עופר שור @oshorr67 :
לאורך כביש אלון, החל מצומת מחולה, נעוצים דגלי ישראל בזה אחר זה, במרווחים שווים. כמה מהם עדיין מתנפנפים בגאון, רובם כבר רפויים ומסמורטטים, קרבן לשמש, לרוחות ולאבק של הבקעה. שלטים גדולים מפצירים בנוסעים לחגור חגורת בטיחות, לנסוע לאט, לאכלס את הבתים האחרונים שנותרו בגבעת סלעית (שלוחה של התנחלות מחולה), שמיתמרת מעל לכביש. שלט נוסף מפרסם באותיות כתומות את “תוכנית ההתחברות – חוזרים הביתה לצפון השומרון”, וקורא ל”משפחות חלוציות שאוהבות אתגרים” להצטרף לגרעיני ההתיישבות החדשים שם. כל שלטי הדרכים מצולקים בספריי שחור מכוער, שמכסה בקפידה את שמות המקומות בערבית, וכל תמרור ועמוד מכוסים במדבקות ההכרחיות של חיילי חרבות ברזל המתים לצד כאלו המכריזות על ביאת המשיח במהרה בימינו אמן.
ככל שמעמיקים אל תוך הנוף הצחיח, מופיעות קוביות בטון עצומות בשולי הכביש. הן נמשחו זה לא מכבר בצבע אדום עז, והמילים “סכנה! שטח אש! הכניסה אסורה!” כתובות עליהן באותיות לבנות עבות, בצירוף גולגולת ועצמות מוצלבות. מתחת לאזהרה מצוירת, בכחול, מפת ארץ ישראל השלמה על מלא, עד סוריה והפרת והחידקל, ולצדה המגן דוד. עבור הפלסטינים, הבטונדות הגסות האלו הן גבולות שטח המרעה, גבולות חייהם. על המתנחלים, אדוני הארץ, לא חלות מגבלות כאלה; הם חסיני שטחי אש.
בתוך השטח עצמו, גדרות: הנוער המתנחלי עסוק ללא הרף במתיחת חוטי תיל דוקרני, המקיפים בלפיתת חנק את הפלסטינים ומונעים מעדריהם לצאת למרעה. בפעמים המעטות שבהן הם מנסים לפרוץ את המצור אל השטחים שרעו בהם מימים ימימה, מגיחים לקראתם “טרקטורוני סמוטריץ'” ועליהם מתנחלים המציקים, חוסמים, לפעמים מכים. לעתים קרובות מגיע גם הצבא: ג’יפים עצומי מימדים, שמהם מגיחים חיילים וחיילות רעולי פנים וחמושים מכף רגל ועד ראש. הם מתנכלים לרועים ללא סיבה, עוצרים אותם ללא עילה, לוקחים לבסיס סמוך ואז, לאחר “טיפול” עלום, משליכים אותם בצד הכביש.
כל אמצעי הדיכוי האלו גדושים ועודפים: הדגלים, השלטים, הבטונדות, הגדרות, תועפות הנשק והציוד הצה”ליים – אמורים לבטא אדנות ומשילות, אך מכסים על ריקנות וחולשה: באין מהות מלבד דיכוי וכפייה, יש צורך בלתי פוסק להאדיר את הסממנים החיצוניים עוד ועוד. אבל תצוגת העודפות הזו מעידה על חולשה ולא על כוח.
על פחד וחוסר ביטחון.
תודה לעופר. בכל פעם כשמגיעים לשטח זה הבסיס. זה מה רואות העיניים. וכל מה שנשאר זה להוסיף את האירוע הטרקטורוני היומי. והתוספת השבועית של חשיפה, בניית דרכים, מאחזים, ועוד מאותו הדבר. ההרגשה היא שיום אחד נקום בבוקר וכבר יהיה ברור לכולם שהסיפוח נעשה. זאת אומרת, הוא כבר נעשה רק לא הודיעו לנו. אני רואה את מגרש האירועים בו תתרחש חנוכת המדינה הרחבה-החרבה. הוא מוקם לנו נגד העיניים.
רק לציין, פרויקט הדגלים שהוקם לפני כמה חודשים כבר התבלה ונבל. הלוואי וזה רמז לבאות.
אז הגעתי לסמרה. ומשם הייתי צוות עם עופר להיות בכל מקום שצריך. כי היו מעט מלווים באותו היום. ליווינו את י’ במרעה ליד כביש אלון, שם נותר עשב יבש. עבר בשלום. משם נסענו לפ’ להשקות את הבקר. אחרנו. כי הוא כבר השקה. חזרנו לסמרה. היה לי נושא לדסקס. לא הצלחתי לעמוד מול הנוקשות הפטרנליסטית-הדתית. מה מותר ומה אסור. מי מחליט למי. אין בזה פשרות. הצטערתי. בשבוע הבא אוסיף את התוכן.
תיאור מיקום
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Bosmat HetzroniSep-10-2026סמרה. הצאן במנוחת צהרים
-
ח'ירבת סמרה
צפה בכל הדיווחים למקום זהח'לת מכחול / מקחול
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב קטן של קהילת רועים הנמצא בדרך להתנחלות חמדת. שני מאחזים סמוכים ממררים את חייהם של הפלסטינים, המתפרנסים ממרעה, והצבא מגבה את המתנחלים. כך הולכים וקטנים שטחי המרעה האפשריים. ילדי המקום לומדים בבית הספר ביישוב עין אל בידא. תורים ארוכים בני 3 שעות לפעמים משתרכים במחסומי חמרה ותיאסיר המובילים לעיירה טובאס, וכך קשה לקבל מים
, אספקה ולמכור את הגבינה, החלב והבשר שמייצרים התושבים למחייתם.
בעקבות פיגוע קטלני במחסום תיאסיר בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים.
(מעודכן למרץ 2025)
-
