בקעת הירדן: פחד גדול ירד על הבקעה
ככה מתחיל הבוקר. כלי ההשמדה יכנסו כי להם אין שערים סגורים. ימשיכו לייהד את השדות הפלסטינים ולגרש את המתגוררים בנתיב שסימנו. אלה שעדין לא הסתלקו. 12 משפחות מירזא עזבו. כלומר אין יותר ירזא. אבל יש כביש.
באל-פארסייה אין יותר שטחים למרעה. ב’, רועה את הצאן צמוד למגורים. על אדמה יבשה הוא מחלק לכבשים עשב שהביא ממקום אחר. א’ עדיין ממשיך לרעות, ואז הצבא מחפש אחריו והוא בורח. סיפור שחוזר על עצמו. הילדים והנשים במקום עדיין ממשיכות בשגרה. שעורים בזום, מעבירים איתנו שעות של משחקים וקשקושים. רמדאן. כולם צמים וסופרים את הימים. נשאר עוד שבוע.
נקראנו להביא שקט לחמאם אל-מליח. במקום נשארו רק מ’ ואמו. אחרי שתקפו השבוע, אותם ואדם נוסף שגר במקום. שניהם קיבלו טיפול רפואי בבית חולים. מ’ חזר הביתה והאדם הנוסף לא יחזור. הוא זקן ופצוע.
באותו לילה היו במקום גם פעילי אוהל כחול שטח שלנו והם הותקפו באלות בחדר בו היו. המכונית בה נסעו נופצה וחובלה מכל הכיוונים. בנוסף נגנב הטרקטור המקומי ונגנבו מספר כבשים. היינו איתם עד תנומת הצהריים (רמדאן ) וחזרנו לאל-פארסייה.
הנוכחות של המכוניות שלנו משמעותית יותר מאיתנו. כשרואים מכונית ישראלית, לא נכנסים.
באל-פארסייה יש נוכחות ישראלית גדולה ולכן עדיין מגיעים ללא אלות.
בצהרים עברנו לסמרה שם מעכלים את ביקור המח”ט, שהעביר מסר אכזרי במילים רכות. מעין killing me softly – תלכו מכאן עכשיו או שיוליכו אתכם אחר כך. תבחרו. וכן, מתוקף היותו הריבון, (סמוטריץ’ לא גילה לו שהוא כבר לא) אמר שיורידו את האוהל המתנחלי שרובץ מעליהם. האוהל עדין שם. המתנחלים ירדו שלב באלימות, לילה וחצי עברו בשקט.. אבל תוך כדי שאנחנו שם יושבות תחת עץ האהבה, הגיעו מתנחלים לאוהל ואורי המנכ”ל מהמאחז הלא חוקי שלו הגיע בעצמו כדי להודיע לפלסטינים, אחד אחד, שהם צריכים ללכת משם.
למרות שהשטח בו הם נמצאים והרבה מעבר לו, רשום על שמם בטאבו, מותר להם להיות רק במשטח התחתון. אסור לעלות הלאה ממנו בכל זווית שהיא.
בכניסה לסמרה יש עץ דומים שמהווה מרכז משחקים ובילוי לילדים. כאן הם מבשלים באדמה, משחקים ונהנים. בשבילנו זו תצפית לעבר האוהל הכחול. שקית המשחקים והצבעים שלנו מאפשרת לכולנו זמן נפלא ביחד.
לקראת החושך מחליפים אותנו מתנדבי הלילה, ואנו מוזמנות לארוחה המפסקת, השוברת את הצום איפטאר במכח’ול.
למחרת יגיעו הסיפורים המזעזעים על הלילה שעבר על חומסה.
קבוצה גדולה של מתנחלים הגיעו למגורים הקיצוניים של הקהילה, אזקו את כולם, היכו באלות, כולל שתי מתנדבות מהקבוצה הבינלאומית שנמצאת באזור. שרפו, הרסו והקשו על האמבולנסים להיכנס.
המשטרה בוששה להגיע.
פחד גדול ירד על הבקעה.
תיאור מיקום
אל-פארסייה / עין א-סכות
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב של קהילת רועים בבקעת הירדן מול התנחלות "רותם". מתפרנסים ממרעה כבשים התושבים חשופים להטרדות, התעללויות וגזל מהמתנחלים שמגיעים אליהם ממאחזים ומהתנחלויות בסביבה, ושטח הרעייה שלהם מצטמצם והולך בגלל השתלטות המתנחלים, שטחי האש, ושמורות הטבע שהוכרזו. חברות מחסום ווטש משתתפות בפעילות של ליווי רועים ונוכחות מגינה 24/7, ויש קשר רציף וחם עם הקהילה.
-
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Rachel AfekApr-9-2026סמרה. נערי הגבעות בפעולה
-
חמאם אל-מליח
צפה בכל הדיווחים למקום זה