כביש 60:  דרומה לצומת דורא–אלפוואר, בצד דורא, 2 עמדות שמירה של חיילים, מול המעיין, למניעת הפגנות וזריקת אבנים במקום.

לפני הפנייה שמאלה לכוון חורסה, מייד אחרי המעין: יש שלט “בית דרור“המצביע על “מרכז חירום“. זהו מבנה שהיה בעבר מתקן כליאה של בסיס הנדסה קרבית קרוב. המבנה מושכר למועצת דרום הר חברון – לכאורה, עבור רכבי שעת חירום. בפועל, נוספו קרוואנים, ובכל המתחם שוהות משפחות שמתעתדות להתיישב במאחזים באזור (תודה לחגית על המידע). גילוי נאות: אחת מהן, נכד של לאה, אשתו ושני ילדיו, ביקרתי אצלם. בחצר המבוצרת מגרש חניה, מגרש משחקים לילדים, מעון לילדים, בית כנסת. בניין הדירות משופץ יפה כמו בית משותף רגיל.

 חורסה: אצל תאופיק, בעל החנות ליד הפילבוקס. מחסומים סביב הפילבוקס מונעים גישה נוחה של התושבים לחלקים שונים של העיירה.

תאופיק מצביע על מכל הביוב של הפילבוקס שעולה על גדותיו לעתים קרובות, והגשם שוטף את הביוב אל המעיין הסמוך ומזהם אותו. התושבים דורשים לטפל במפגע, לעתים מטופל ולעתים לא.

נגוהות: בהמשך הכביש מערבה, מתחם נגוהות – נגוהות א’ מצפון לכביש, מולה מדרום לכביש חוות צאן נגוהות, ויותר מערבה נגוהות ב’. המדיניות היא ליצור כאן שטח יהודי מתנחלי רצוף וללחוץ על המשפחות שבתיהן לכודים בתוך המשולש הזה, להתפנות מאדמתן ומבתיהן. הצאן של חוות נגוהות רועה בחופשיות בשטח בית הקברות הקטן של המשפחות. ומצפון מולנו רואים את הדרך הנסללת וסוגרת על המשפחות עוד יותר.