נסענו לבקר את פרחן בסימיה. בדרך, בצומת סמוע – המשטרה עוצרת שורה של רכבים ו”מחלקת” דוחות תנועה.
פרחן ואשתו וגם הבן הצעיר והנכד מקבלים אותנו בחביבות בצל התאנה ליד הבית, עם קפה ותה ופקוס. מספרים שהשנה נשות וילדי הכפר ייסעו ליום ים, יש לו רשימה של 67 נפשות, מתוך הנחה שעד התאריך המתוכנן (7/8) תהיה נשירה וימלאו אוטובוס. כזכור, זהו הכפר שעשה מספר ניסיונות להקים בי”ס לילדיו במטרה למנוע חציית כביש מסוכן בדרך לביה”ס שנמצא מעבר לכביש. כל הניסיונות וכל המאמצים לא להתייאש נגמרו. עכשיו פרחן רוצה לתת שטח שלו בתוך הכפר ממש לבניית ביה”ס. בשלב זה – הילדים בחופשה. יום חם מאד היום, והם כולם בבתים.
בדרך משם – הכניסה עם הפילבוקס לעבדה פתוחה.
במעין ליד צומת דורא-אל-פוואר עדר כבשים מרווה את צימאונו. הצומת פתוח לשני הכיוונים.
נסענו לחורסה. בדרך השארנו שקיות עם בגדים וחפצים בידיה של בעלת חנות יד שניה שמתפרנסת בקושי.
בחורסה – הגישה לדיוואן קשה מאז שבנו צמוד אליו פילבוקס וסגרו את הדרך כ”שטח צבאי סגור” ע”י שני השערים הגדולים. אבל החיים נמשכים :היום יש כאן הכנות לחתונה: האולם כבר מסודר עם המון כסאות ועכשיו בונים את האוהל לחתונה. האנשים שפגשנו כאן בקשו לספר על הקושי הגדול כאן : לא די שסגרו את המעבר הנ”ל – גם את הדרך הנוספת המקבילה סוגרים חיילי הפילבוקס עם מחסום 2-3 פעמים כל יום, בעיקר בשעות הבקר והערב, כשיש פעילות רבה…
לפני פרידה – שואלים על סילביה – אם יכולה לעזור להסיר מניעה משני אנשי המקום שעבדו בישראל, וללא שום סיבה!! פתאום הם מנועים מניעה ביטחונית . (את הפרטים נעביר לסילביה ,בתקווה).
בדרך חזרה – שוב בצומת סמוע – המשטרה בליווי החיילים והצבא – עדיין כאן, עדיין עוצרים שורת רכבים….