ביום חמישי עם חשיכה, בחג ראש השנה ליהודים, מגיעים שני חיילים בג'יפ למשפחת ק', הורים ו-9 ילדים, בדואים בצפון בקעת הירדן. הם מצווים על כל בני המשפחה לצאת מהאוהלים החוצה, נכנסים לאוהלים, הופכים, זורקים ומשליכים לכל עבר את כל הציוד הדל: מזרונים, מצעים, בגדים, כלי מטבח. וכל זה – ללא מילה, בחסות החשיכה (הבדואים לא מחוברים לחשמל). כשהאנשים המבוהלים מבקשים הסבר הם משתיקים אותם ש…ש… ולבסוף, כמו שבאו כך הסתלקו. פוגרום דומה הם עושים באותו לילה אצל משפחה שכנה.

מה קרה פה? המשפחה לא מכירה את החיילים. זה לא צעד בסכסוך. זה לא נעשה בכעס. מישהו שלח את החיילים, ודווקא באמצע החג כאשר רוב המפקדים והחיילים בחופשה. מי נתן את ההוראה? ואולי – מי ביקש? ומה ביקשו לאותת לבדואים?

הבדואים לא התלוננו. בפני מי?  לפני כשנה, אחד מבניו של ק' הוכה מכות רצח בידי  רכז הביטחון של התנחלות רותם. היו עדים (יהודים). היה מכתב רפואי מבית החולים. הוגשה תלונה במשטרה. כעבור שנה הודיעו להם שהתיק נסגר.

כעבור 4 ימים מהפוגרום זכו לביקור של רכז הביטחון מהתנחלות  משכיות, שאיים עליהם שלא יעזו לרעות את עדריהם בטווח הראייה שלו.
על כך בהמשך הדוח.

מחסום זעתרה/צומת תפוח – 9.30

פעולה משטרתית-   משאיות של פלסטינים מעוכבות רנדומלית לבדיקה. אחד הנהגים סיפר שהוא עוכב כחצי שעה, בדקו את המשאית שלו ולבסוף נמצא שמשהו  לא בסדר (באינטרנט מצאתי שזה קשור לכריות אוויר, אבל אולי אני טועה). הרישיון שלו נלקח והוא נשלח להתייצב בבית אל (מרחק של למעלה מ-30 ק"מ) ובינתיים הוטל עליו קנס של 250 ₪ (שכר של  3 ימי עבודה).

3 משאיות עמדו בתור לבדיקה. בכל פעם שאחת יצאה נלקחה אחרת במקומה (כנראה ע"י שוטר מג"ב על הכביש).

מחסום מעלה אפרים – 9.50

המחסום לא מאויש ואין חיילים גם כשחזרנו. טנדר של משטרת ישראל עומד ליד המחסום.

השדות של התנחלות גיתית – אלה שטחים רחבים של עשרות ואולי מאות דונמים שהתנחלות גיתית מחכירה לאנשים שונים. חלקם מעובדים עכשיו והרבה פועלים עובדים שם בקטיף פלפלים וחצילים. חלקם חרושים.

מדרום להתנחלות מכורה  – שדות חרושים לפני זריעה.

מחסום חמרה – 10.30

תנועה מעטה, מספר רכבים עברו מערבה לכיוון שטח A כמעט ללא עיכוב.

ביקור במשפחת ק'  (ליד התנחלות משכיות)

היום  הם זכו לביקור של ר' האחראי על הביטחון בהתנחלות. אמר: א נ י  ל א  ר ו צ ה   ל ר א ו ת  מ מ ש כ י ו ת  ש ו ם  ר ו ע ה  ו ש ו ם   ע ד ר י ם ! ההתנחלות בנויה על גבעה גבוהה. לא לרעות בטווח ראייה ממנה פירושו  להתרחק מאוד ממנה.

מדובר על סוף הקיץ באזור מידברי. הכל יבש.  למצוא פיסת  עשב יבש  לא קל.  החציר שקנו כדי  להאכיל את הצאן  בקיץ – נגמר. אז בנוסף לכך צריך לדאוג גם שר' לא יראה אותם ממרפסת ביתו (הממוזג, כמובן)במשכיות.

ומה יעשה אם יראה?

הוא יקרא למשטרה.

אבל קצין במת"ק אמר לי שלר' אין שום סמכות מחוץ לגדר ההתנחלות. לפי איזה חוק  תעצור אתכם המשטרה?

אז הוא יזמין את הצבא והם יעצרו את הרועים במחסום לשעתיים- שלוש.

פה לא היה לי מה לענות. את הנוהג הזה אני מכירה. לא פעם מפקד צבא באזור משתף פעולה עם רכזי הביטחון בהתנחלויות ומשתמש  בסמכויותיו להעניש את הרועים ע"י עיכובם במחסומים לכמה שעות. כך שהמחסום הופך להיות  גם לבית מעצר. כל זה – ללא רישום, ללא פיקוח, ללא חוק . אחר כך משחררים אותם, כאילו שום דבר לא קרה. ארץ הפקר.

הסיפור השני מארץ ההפקר  מסופר בראש הדוח. מדובר באותה משפחה, בהפרש של 4 ימים.