15:20  עזון  עתמה:  יום  חם  מאד.   בשעה  זו   מעט  אנשים  עוברים.  אחד  החיילים  שואל  אם  רק  אכפת  לנו  מה   קורה  לפלסטינים  ולא  מה  עובר  על  החיילים.  זו  היתה  הזמנה  לשיחה  ואכן  שוחחנו.  לכבוד  האורח  נכנסנו  גם  לאלקנה  כדי  להראות  איך  נראית  התנחלות  ואת  הבית  הבודד  ממסחה.
16:15  כפר חארס:   בכניסה  לכפר   מספר  מכוניות  שרובן  משמשות  להסעה.   לא  ניתן  להתעלם  ממגדל  הפיקוח  הענקי  המטיל  את  צילו  על  כל  הכפר  (וכנראה   הרבה  יותר  מזה).  האנשים   אתם  דברנו  אמרו  לנו  שעכשו   רואים  את  כולנו מדברים במחשב  למעלה  במגדל.   יש  שער  צהוב  אבל  הוא  פתוח  ונאמר  לנו  שהוא  פתוח  24  שעות.   יחד  עם  זאת  הצבא  ומג"ב  נכנסים  מדי  פעם  באופן  שרירותי  לכפר בכל  מיני  שעות  במהלך  היממה.  התבקשנו  לקחת   אתנו  טרמפיסטית  לעזון  ונענינו. 
16:35 כפר סיר:  הטרמפיסטית –  ל. אשה  צעירה,  מדברת  אנגלית  טובה,  עובדת  בארגון הומניטרי  בינלאומי במתן  עזרה  בעיקר  לחקלאים –  הזמינה  אותנו  לשתות   משהו  קל  בביתה  בסיר   ואכן   הסכמנו  לשעה  קלה.  סיר  זה  כפר  קטן  (500  תושבים  בלבד)  שעברנו  בו  בסיור  עם  דליה  וצביה.  האשה  היא  בתו  של  מנהל  בית  הספר  וראש  הכפר.  זאת   היתה  אתנחתה  יוצאת  דופן  בשגרת  סדר  היום  המקובל   עלינו  במחסוםווטש.   כפר  שלו  מאין  כמוהו  ללא  כל  התנחלויות  סביבו – כי  כל  התושבים  סירבו  למכור  אדמות –  הסבירה  לנו  המארחת  בדרך  לביתה.   נראה  שרובם  גם  מצליחים  לשמור  על  רמת  חיים  נוחה  יחסית.   ישבנו   בחוץ  מתחת  לעצים  ופגשנו  את  משפחתה  והיה  נעים  ומעניין.  ל.  הקימה  בכפר  קבוצת  נשים  שיוזמות  פרויקטים  חקלאיים  כמו  שמן  אורגני  ועוד.  הן  השיגו לכך מימון  בינלאומי  ראשוני.  הן  נפגשות  אחת  לחודש   לפגישות  עבודה.  חשבנו  שאולי  נצטרף  פעם  למפגש  כזה.  החלפנו   מספרי טלפון.  אולי  נלמד  מהן  משהו  על  העצמת  נשים. 
17:30 שער  חקלאי  חבלה: שגרת  המעבר  הרגילה.  לא  היו  טענות  מיוחדות  לאנשים  שפגשנו  שם.   שאלנו  את  החיילים  איך  זה  נראה  להם  שכפר  שלם  סגור  ומסוגר  בגדר ותלוי  בשעות  פתיחה   מצומצמות –  הם  לא  הבינו  איך  זה  בעייתי…