חברון, ירושלים
מחסומים בדרום ירושלים, יום ג” 7.12.04 אחה”צ במשמרת: אילנה ה., נועה ר., חגית ש. (מדווחת) 2:40 בבית עומר בשליחות חיה א. הסדרנו את מה שנתבקשנו והתעכבנו מעט במחסום.המעבר היה פתוח ותנועת כלי רכב ערה למדי עברה ללא שום ביקורת. על המחסום ישתצפית מהפילבוקס ושני חיילים שעומדים לרגליו, על הכביש. החיילים לא ידעו דבר עלכללי המעבר הנהוגים, על הוראות בקשר לסגר, אפילו לא ידעו באיזה אזור הם מוצבים.הלכו לברר אצל הקצין, אך אנחנו לא חיכינו לתוצאות הברור. 3:30 לערך, אין צבא במחסום עציון. לא היה שם צבא גם שעה קודם לכן, בדרכנודרומה.3:40 לערך במת”ק עציון 15 – 20 איש . אחדים ליד האשנבים (גם שתי נשים ביניהם),הרוב בתוך הקרוסלה מחכים להקרא ובודדים בחדר ההמתנה. אשנב המשטרה עדיין פתוח,בעוד 5 דקות, 3.40 ייסגר. בין האנשים שעמם דברנו חוזר סיפור של אלה שבמשךשנתיים ויותר מחכים לחידוש כרטיס מגנטי ונקראים לבוא אחת לחודש למת”ק לקבלו. הםחוזרים ונדחים ללא קבלת הסבר לדחייה. כך גם צעיר מבית-ג”אללה שלא מקבל רשיוןלבקר את אשתו ובתו הישראליות החיות בירושלים למרות נסיונות רבים ,שעלו לו בכסףרב, להעזר בעורכי דין ידועים בעיר שעוסקים בתחום זה. היה מי שניסה לברר בטלפוןעם אחד מהאשנבים אם הרשיון שהובטח לו נמצא ואם יש סיכוי לקבלו היום. איש מעובדיהמת”ק שמוכרים לנו לא ענה בטלפון. אל חאדר: בקשר טלפוני עם חיה א. התברר שב 3:30 אחה”צ הגיע גי”פ מג”ב מגזרתחברון ועיכב ל”בדיקה שגרתית” 60 אנשים וביניהם אשה אחת. כולם שוחררו כעבור שעהוחצי, מן הסתם היה זה כתוצאה מהתערבות איתן מהמוקד ההומניטארי שאליו פנתה חיהשנכחה במקום. במחסום בית ג’אללה, בערך בשעה 5 , תור איטי מאוד של מכוניות ליציאה מתוך ביתג’אללה. הולכי רגל עוברים לצד המחסום ללא בדיקה.גם אנחנו עברנו לעברו השני שלהמחסום לנסות להעריך את אורכו של תור המכוניות.ארוך.בשעה חמש וחצי בקרוב, הגשם פסק ובמחסום בית לחפ 300 תור מכוניות לכניסה לבית לחם שבמהלךהשעה מתקצר ומתארך לפי קצב הבדיקות. הממונה על המחסום, י’ כ’, מסביר שאיןמספיק כוח אדם. מתחת לעץ, רחוק מהמקום שאנו מורשות לעמוד, אין מעוכבים. כשהתחילהגשם, מסביר י’ בנועם, זרזנו את ההליכים וכולם שוחררו. לעומת זאת, בסככתהמעוכבים לחקירה נמצאים, בשמירה של שוטר מג”ב, 7 מעוכבים שיושבים שם כבר שעהלפחות. הם הובאו מגזרות שונות בעיר, נתפסו על ידי קצינים שונים, כך שלכל קציןיש “המעוכב שלו” כחלק מ”התפוקה” בגזרה שלו. כשניסינו לדבר עמם התפרץ אחדהאנשים בכעס וטען שאוסרים עליהם איסור גורף לדבר, לטלפן, להשתין, לעשן. פנינולקצין שישב בחדר החקירה עם החוקרת ודרשנו הסבר על האיסורים הללו. הקצין אמר שכלממונה (קצין?) רשאי להטיל איסורים לטעמו, ונוכח הדרישות שלנו טען שאין איסור”להתפנות” והורה לשומר המעוכבים להתיר למעוכב להשתין מאחרי הסככה. ביו המעוכביםיהודי שנתפס מסיע ברכבו פלסטיני שהוא שב”ח ומעוכב, כמובן, גם הוא. על היהודי לאהוטל איסור דיבור והוא לא חדל להרצות לפנינו את משנתו הבטחונית ודיבר אף דיברעם אותו פלסטיני, שלפי טענתו, אסף ברכבו כדי לגאול אותו מהגשם הסוחף, וניסהלהחדיר לראשו של הפלסטיני את הגירסא שאליה עליו להיצמד בחקירה.התשובה שקבלנו, על פיה אין הוראות קבועות וכל קצין רשאי לקבוע איסורים והיתרים,הקפיצה את אילנה לטלפן לטל שקמה, מפקד מחסום 300. זה שלח אלינו את יוסי ז. ,החפ”ק (מה זה?) שעלפי הליכותיו נראה כמי שעבר קורס של יחצ”ן, אך זה לא עזר לוהרבה לעמוד מול חקרנותה העיקשת של אילנה. יוסי ז. סיכם שההוראות הקיימות חלותעל כולם ומחייבות כולם: איסור דיבור ושימוש בטלפון. להתפנות ולעשן לא מחייב אתכולם, תלוי בממונה. ועוד אמר, מותר להם להחזיק את המעוכבים 3 שעות, ובאישורמיוחד גם יותר. אך אחרי 3 שעות חובה להגיש למעוכבים ארוחה.שאלנו אם המעוכבים יודעים את הנוהלים האלה. “בטח שיודעים” ענה. דרשנו שיאמר להםזאת במפורש. שלח את השוטר השומר שיאמר למעוכבים בסככה במפורש את שאמר לנו. הלהאמר זאת לאחד המעוכבים וביקש שיתרגם לערבית את הדברים. כל אותה עת המשיכההחוקרת לחקור מאחורי הדלת הסגורה. עד שעזבנו את המקום, נחקר אחד בלבד סיים אתחקירתו ולא שוחרר ללכת לדרכו, ועדין נאסר עלינו לדבר אתו.
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד. 
Yael ZoranSep-24-2026חברון ומערת המכפלה מבית השלום
-
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
