חווארה דרום, יום ה’ 16.12.04 אחה”צ משקיפות: ורדה, נילי פ. (מדווחת) 14.00 הגעה למחסום. הקרוסלות מושבתות. כל ארבע עמדות הבידוק של החיילים מאוישות. בין החיילים שתי חיילות מ”צ. את המכוניות בודקים שני חיילים (מ”צ). אין תורים. בסככת המעוכבים שלושה אנשים.הפלשתינים המגיעים למחסום עוקפים ועוברים מן הצד ללא בדיקת תעודותיהם. כאשר מגיעים צעירים הם נשלחים לבדיקה אצל החיילים. רובם עוברים. מיעוט מעוכב בסככת המעוכבים.מספרם עולה לעשרהד’ מפקד המחסום מסביר את המצב בכך ש “יש הקלות”, ומוסיף “בשביל אבו מאזן”.גבר פונה אלינו וקובל על כך שישראל מונעת ממנו לנהל חיי משפחה נורמאלים. הוא נשוי לשתי נשים: האחת בירושלים השנייה בשכם. לא מאפשרים לו להיכנס לירושלים, כרצונו. הוא מציג לנו חבילה של כרטיסי ביקור של ארגונים שונים שניסה להיעזר בהם אך ללא הצלחה. צעיר פ נוסף מבקש את עזרתנו. לדבריו הוא נשוי ליהודיה. בעבר חי הזוג בבני ברק, אך עם פרוץ האינתיפאדה עברו לשכם. לא היה לו רישיון שהייה בתחומי הקו הירוק. הבת שנולדה ב”בילינסון” נרשמה כחוק במשרד הפנים בישראל והוכרה אבהותו.כאשר בקשה אשתו לרשום את הילדים אשר נולדו בשכם, במשרד הפנים בתל-אביב בקשו ממנה שהאב יחתום על אבהותו. כמובן שמונעים ממנו כניסה לתחומי הקו הירוק כדי לעשות זאת. הבקר, לדבריו, ישב שעתיים וחצי במת”ק ולא הצליח לקבל אשור.במוקד להגנת הפרט מפנים אותי לאגודה לזכויות האזרח. האדם שעונה לטלפון אומר שהמקרה נשמע לו מוכר, ושהבחור יתקשר אליהם במועד אחר כי עכשיו הוא עסוק. אני נותנת לו לומר זאת באופן ישיר לצעיר הפלשתיני. הוא מודה לנו והולך.מפקד המחסום מעורב מאד בעבודת החיילים, והם מתייעצים אתו בקשר לכל פעולה. אנו פונות אליו כדי שיזרז את בדיקת המעוכבים, והוא אכן מנסה, מדי פעם, בקשר לבדוק את העניין. המעוכבים משוחררים לאחר כשעה וחצי. הפלשתינים שאינם מאמינים למזלם הטוב היום חלקם אוטומטית נכנס לטורי הבידוק של הקרוסלות שאינם בשימוש.יש שינוי בהתנהגות החיילים, אחד החיילים אפילו מברך את העוברים הפלשתינים ב”יום טוב”.1615 עזיבת המחסום.