חווארה, בית איבא, יום ג’ 29.6.04, בוקר רבקה א’, יונה א’, נורית ו’, יעל פ’, אתי פ’ (מדווחת) 8.15 – חווארה דרום תור קטן של 10 אנשים, ואין מכוניות בתור בכלל. שני מעוכבים. בגלל השקט אנחנו עוברות מיד לחלק הצפוני. 8.20 – חווארה צפון 8 מוניות מוחרמות. 7 מעוכבים, לדבריהם כשעתיים. תור של 20 איש וכ-10 מכוניות. פרמדיק שרוצה להגיע לירושלים לבית חולים להשתלמות נבדק על ידי החייל באנגלית רצוצה, ועובר בהצלחה!טנדר עמוס גלגלים מנסה לעבור אך מופנה למחסום הסחורות מפני שאין אפשרות לבדוק אותו. נציג המת”ק ע’ עוזר לנהג שמוביל שקיות בגדים לעבור ומורה לו להעביר את הסחורה בשני חלקים כדי שיהיה יותר קל לבדוק. זאת התחשבות מפני שלא אמורים להעביר במחסום סחורה כזו וע’ מנצל את השקט היחסי במחסום כדי לעזור לבחור. אנחנו מנסות לזרז את בדיקת המעוכבים ומספרם יורד ל- 4.אמבולנס שמפעיל צופר מגיע למחסום אך סג”מ ג’ בודק ביסודיות ובאיטיות סבל עם עגלת יד הפורק את כל המזוודות והשקיות ומתבקש לחזור גם על מזוודה שכבר פרק. כשהוא גומר, סג”מ ג’ הולך לקרוא לחייל נוסף שיחפה עליו בזמן בדיקת האמבולנס. אנחנו מתקרבות ורואות בתוך האמבולנס ילדה מחוברת לאינפוזיה, היא נוסעת לירדן לטיפול בסרטן דם. נהג האמבולנס כועס ואנחנו מזדהות איתו. לשאלתנו מדוע אמבולנס צופר צריך לחכות כל כך הרבה זמן אנחנו נענות בכעס על ידי סג”מ ג. שיש דברים שאנחנו לא יודעות. החייל שהופרע בארוחתו אומר לנו: אז מה, אסור לי לאכול? וזה ברור לו שילדה חולה קשה צריכה לחכות לו עד שיגמור את ארוחתו. למען ההגינות יש לציין שסג”מ ג. לא נתן לא להמשיך לאכול, והוא פשוט לא העז להפסיק את הבדיקה של הסבל כדי לקדם את האמבולנס מתוך חוסר ניסיון.החיילים אדיבים מאוד, “בבקשה”, “תודה”, “יום נעים” מופנים לעבר הפלסטינים, וחיילת שלא יכלה לתת לאישה בלי שום תעודה לעבור אמרה לה: אני מצטערת אבל אני לא יכולה לתת לך לעבור בלי תעודה. האווירה נינוחה ורגועה, לידיעת כל המתלוננות על הרובים המכוונים, אפשר להיות אנושי ואדיב גם כשהרובה מכוון כל הזמן, עד כמה שזה נשמע מוזר. אבל אין בכלל צל במחסום גם לא לחיילים וזה בוודאי ייתן את אותותיו בהמשך היום. 9.50 – לאחר נדנודים רבים סוף סוף הוצאו תעודות שנבדקו – שוחררו שלושה. שנים הוחזרו לשכם ואחד עבר עם הזמנה למת”ק. את המעוכבים הושיבו על ספסלים עם הגב למחסום וע’ נציג המת”ק הבטיח לדאוג לזירוז הבדיקה שלהם.משפחה מירדן עם מסמכים ירדניים ואישור משם עוברת – אחרי שע’ מתרגם את דבריהם מפני שהם לא מדברים ולא מבינים בכלל עברית. 10.15 – חווארה דרום 4 מעוכבים. 40 אנשים מחכים בתור. הכל זורם בשקט ובלי מתחים. שמחתי לפגוש את הרוכל שמוכר שתייה קרה, שלפני כחודש סמל מ’ התעלל בו וקשר לו את הידיים במשך שעות. הוא מספר בשמחה ש”הם כבר הלכו”, הם: סמל מ’ והחייל ש’ שהציקו לו כל הזמן. מעניין שהחיילים המשרתים כיום באותו מקום לא מוצאים בו שום דופי, מה שמלמד עד כמה החזקת אנשים עם ידיים קשורות במחסום במשך שעות קשורה לביטחון ישראל…10.45 בית איבא8 מכוניות בתור, אין תור בכניסה וגם ביציאה. מיודענו סגן מ’ מסביר שיש שלושה ימי אבל על המבוקשים שנהרגו בשבת וזה היום האחרון. 4 מעוכבים אומרים שהם כבר מחכים ארבע שעות. אחד מהם אומר שעבר בבוקר משכם דרך מחסום חווארה ועכשיו לא נותנים לו לחזור. סג”מ מ’ מסביר שהוא כנראה עבר דרך ההרים או ‘זלג’ במחסום ועכשיו הוא אומר שעבר בחווארה כדי שלא ישאלו אותו איזה חייל העביר אותו. המעוכבים משוחררים, גם הבחור שסיפר שעבר בחווארה.11.10 – בכניסה מחכים כ- 20 איש בתור אך עוברים במהירות, גם תור המשאיות מתקדם במהירות.