חווארה
כפר קאסם בזמן מגיפת הקורונה.
COVID-19. בעיר הזאת המונה 25,000 תושבים, היום רק 15 איש נגועים בנגיף, אך הם לא מאושפזים. הראשון שנדבק, הוא עובד בית-החולים בילינסון, ומאז כבר החלים. אדם אחר חזר מארצות הברית והדביק במחלה את הוריו ואת משפחתו.
חינוך. לימוד מקוון קיים לכל הכיתות בכל שכבות הגיל.
בתו של א’, שהיא מורה ומלמדת ברשת, סיפרה לו שבבית הספר שלה, דנו לאחרונה באפשרות של חזרה הדרגתית ללימודים בכיתות. אולם כל הורי הילדים בכפר קאסם מתנגדים לחזרת ילדיהם לבית הספר. גם אלה אשר לומדים בגני הילדים ובחינוך המיוחד, שתי הקבוצות אשר בישראל כבר חזרו ללמוד כרגיל. אך לא כך בכפר קאסם.
סגר: הילדים עדיין בבית – כמעט כולם נשארים ואינם יוצאים. מלבד יציאה לעבודה או לקניות נחוצות, מבוגרים אף הם נשארים בביתם. לפני המגיפה, א’ היה נוהג להסיע את ילדיו לבתי-הספר המיוחדים שלהם. כל יום הוא היה נוסע 6 פעמים הלוך-וחזור. עכשיו, הוא ושכניו עסוקים במלאכות שונות, להן לא נמצא זמן לפני המגיפה. הם משפצים וצובעים את בתיהם.
משפחה: בנו וכלתו עובדים כאח ואחות בבית-החולים. חתניו אף הם עובדים בבתי-חולים. משפחתו – הילדים והנכדים – אינם נכנסים לביתו. בנו שעובד בבית-חולים נזהר במיוחד שלא לסכן את הוריו, ושומר על מרחק של 5 מטרים מהם כאשר הם משוחחים בחוץ, כדי לא חלילה להדביקם בנגיף.
לפי א’, לא היו אתמול חולים חדשים בבתי-חולים אלו שבמרכז. חולים חדשים לרוב מגיעים מהצפון ומהדרום.
חווארה: בכל אזור שכם, כולל חווארה, אין בכלל חולים, כך הוא מספר. בג‘נין יש מעטים. אך באופן כללי, רק בדרום, ברמאללה ובבית–לחם, אומר א’, נדבקו פלסטינים. הוא היה שם אתמול בקניות, אבל המשטרה הפלסטינית מיד הבחינה במספרים הצהובים על מכוניתו, וחיפשה אותו בחנות בו הוא נמצא. הם אמרו לו שעליו מיד לעזוב, כי הוא לא תושב העיר. בעוד שלפני המגיפה, כמעט ולא ראו שוטרים פלסטינאים בחווארה, עכשיו רבים מהם מסתובבים שם ואוכפים את צווי הסגר הנוקשים.
סגר (המשך) עד אתמול, רק חנויות חיוניות היו פתוחות: מרכולים, מאפיות ובתי מרקחת. שעות הפתיחה שלהן נשארו כשהיו. אך מאתמול, כהכנה לחג הרמדאן שיחל מחר בשעה 03:25 בבוקר, לחנויות נוספות, ובכלל זה כאלה שמוכרות חומרי בנייה, הותרה פתיחתן, אם כי רק בין השעות 10 בבוקר ועד 5 אחר-הצהריים. כך שברחובות נראו אנשים רבים.
בשכם, כל החנויות היו פתוחות.
לעומת זאת, בדרום, ברמאללה ובבית–לחם, שם התפשטה המגיפה, רק חנויות חיוניות היו פתוחות.
עובדים שחוזרים מישראל: בניגוד למה ששמענו מכפר קליל ומסינג‘יל, א’ אומר שהעובדים שחוזרים מישראל כן נבדקים במחסומים. למשל, בכניסה לכפרים נסחא וזאווי, יש מחסום נייד. כאשר עובדים מגיעים לשם, הטמפרטורה שלהם נבדקת, ושמותיהם נכנסים למערכת הרישום של אלה שחזרו מישראל לגדה המערבית. שוטר פלסטיני מלווה אותם משם לבתיהם. הם נדרשים להיות בהסגר בביתם במשך שבועיים. במחסום יקיר, הכניסה הראשית לכפר בידיא, מי שאינו תושב הכפר נאסרת כניסתו. רק תושבים רשאים להיכנס לכפר.
לסיכום, בגדה המערבית לא לוקחים סיכונים מיותרים. הם זהירים יותר מאשר בישראל.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-