חזרה לדף חיפוש דוחות

ירושלים, חברון

מקום או מחסום: חברון ירושלים
צופות ומדווחות: יעל י.,רות א.,צרויה ש.,אילנה ד.,ענת
12/02/2007
| אחה"צ

אבו דיס והסביבהיום שני 12.2.07 אחה”צמשקיפות: יעל י. רות א. צרויה ש. אילנה ד. (מדווחת)14:00 – 17:45מת”ק ומעבר הזיתיםמגרש החנייה בצד הפלשתיני של מעבר הזיתים היה יותר עמוס מאשר בביקורנו הקודם, אך רק קומץ של אנשים עבר בכיוון לירושלים. תלמידים שעברו ללא בדיקה, נאספו על ידי הוריהם בדרכם הביתה לאבו-דיס. אנחנו לא הורשינו להיכנס למעבר מהצד הפלשתיני והיות ובמערכת הקריזה הייתה תקלה, לא הבנו מה שניסו לומר לנו בכניסה. שני שומרים אזרחיים ניגשו אלינו והורו לנו לצאת מהמחסום מהכיוון שבו נכנסנו, ולהיכנס מהצד הישראלי. בתגובה לשאלתנו האם עלינו לעשות את כל הדרך העוקפת בכדי להגיע לכניסה הישראלית, פתחו לנו השומרים את השער, שלעולם אינו נפתח – אולי למעבר אמבולנסים. האם נמנעה מאתנו הכניסה מהצד הפלשתינאי בכדי למנוע מאתנו לראות את אופן הבדיקות הנערכות שם? בינתיים הגיעה מונית בעלת לוחיות רישוי פלשתינאיות מגשר אלנבי, היא נשאה עמה נוסעים וכמה מזוודות עמוסות. הן הנוסעים והן הכבודה עברו כנראה בדיקות דקדקניות ולא יצאו מהמעבר עד שאנחנו עזבנו, כשעה אחרי הגיעם.בכניסה מהצד הישראלי, שוב בהעדר רמקולים, לא הצלחנו להבין מה ניסתה החיילת שמעבר לזגוגיות הביטחון העבות, לומר לנו. אחרי כמה דקות הופיע ארז, סגן מפקד המת”ק, עם אילנה המסייעת על ידו. הוא אמר שהוא מוכן להשיב על כל שאלותינו כי מפקדו, אלישע, אינו נמצא. הוא ציין גם את היכרותו עם ענת ממחסום ווטש.ארז סיפר לנו שהוא מנפיק אישורים, בדרך כלל לצורכי ביקור בבתי חולים ומרפאות, ושהשירות ניתן החל מ- 8 בבוקר. המעבר משרת את תושבי אבו-דיס, אל עזריה, סוואחרה וא-זעיים, אבל במקרי חירום מגיעים הנה גם תושבים ממקומות מרוחקים יותר, אפילו מחברון. לדבריו בדרך כלל אין יותר מ- 100 עד 150 אנשים הממתינים לכניסה למת”ק, ואלה כולם נכנסים תוך יום. אין צורך להנפיק מספרים כי הכל מתנהל בצורה מסודרת ומשביעת רצון. במידה ויש תור, אנשים יכולים לחכות בסככה המיועדת לכך בה יש מים קרים ושירותים המנוקים פעמיים ביום (!). המת”ק הזה אינו מקבל החלטות באשר למי זכאי לקבל כרטיס מגנטי או תסריח, אבל אנשים באים לקבל את הניירות הניתנים כאן על סמך אישור המתקבל באמצעות המחשב ממת”ק בית אל. ארז אינו יודע מה יקרה לאוכלוסייה שבדרך כלל מקבלת שירותים במת”ק עציון, עכשיו כשזה נסגר לשיפוצים.הוא סיפר לנו שתוך כמה ימים יגיע גם שוטר למעבר הזיתים, עד אז על האנשים לנסוע ליריחו בכדי לקבל בחזרה ניירות או רישיונות שהוחרמו מהם.מחוץ למעבר פגשנו נהגי מוניות שהתלוננו על העדר עבודה, הם מתגעגעים ל”ימים הטובים” של הפישפש באבו דיס. מעטים באים למעבר ומרחב התנועה המאושר לנהגים מוגבל ביותר. הם הצביעו על גדר התיל המסיבית שהוקמה לאחרונה בוואדי שבין אל-עזריה והכביש הראשי. תוך מבט לעבר הוואדי יכולנו לראות קבוצה של ילדים המחטטים בזבל.הקונטיינרבנסיעה למחסום הקונטיינר דרך אבו דיס, סטינו מדרכנו ופנינו ימינה כקילומטר אחרי אוניברסיטת אל-קודס – לפני סופרמרקט גדול, כפי שהדריכו אותנו הנהגים במעבר הזיתים. משם צפינו על המחסום שמצדו המזרחי של שייח סעד, ה”מגן” על מתנחלי קדמת ציון שליד מלון הצוק בצִדה המערבי של החומה. הגענו למחסום מכיוון אבו דיס בנסיעה על מה שהיה פעם כביש והיום הוא רשת של מהמורות ההולכות ומעמיקות. משני הכיוונים לא היו תורים ארוכים, כמה מוניות נעצרו, הניירות של נוסעיהן נבדקו והן נסעו לדרכן כעבור דקות ספורות. היה מספר לא מבוטל של מכוניות פרטיות. גם הולכי הרגל עברו ללא הפרעה ולא היו מעוכבים. כששאלנו את מפקד המחסום אם נוכל לפתוח את השער (הסגור בחוט תיל דק) ולנסוע דרך קידר, נענינו שנחזור בדרך שבה באנו. עוד לפני שהספקנו לכוון את מכוניתנו לכביש שאושר, חזר בו המפקד וביקש מאתנו שניסע דרך קידר ונראה את הדרך בחזרה לירושלים לבעלת מכונית ישראלית שאבדה את דרכה והגיעה לוואדי נאר מכיוון בית לחם. המפקד לא רצה שהנהגת תחזור דרך הרשות הפלשתינית. כשהגענו לצומת מעלה אדומים, עצרה הנהגת שמאחורינו ונכנסה לאל-עזריה. כנראה שחסכה לעצמה נסיעה ארוכה מסביב בכדי להגיע למחוז חפצה.א-זעיים נסענו לא-זעיים בכדי לפגוש שנית את בעל המוסך עמו התיידדנו בשבוע שעבר. בית המלאכה שלו כבר היה סגור ולא מצאנו בני שיחה אחרים. בצאתנו מהכפר המכותר הזה גלינו עוד מחסום קטן, שהוקם במהלך השבוע האחרון, הבודק את כל המכוניות הישראליות הנוסעות לירושלים. כל הניירות נבדקו על ידי שומר אזרחי ומספריהם נרשמו על ידי חיילת שישבה לצדו. כך נחסך זמן במחסום א-זעיים הראשי, ולבעלי אישורי יציאה אין צורך לעבור דרכו.

  • חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
      בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
      בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.

      בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה  מוקדים של היישוב היהודי בחברון
      - בית קברות חלקת  חבד.
      - בית הקברות המוסלמי 
      - גן האריכאולוגי.
      ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
       כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים. 
      במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
      - שכונת המגורים של הפלסטינים.
      בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
      ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית 
      ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
      התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
      אין כניסה למכוניות פלסטיניות.

      בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.

      המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:

      1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
      2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס 
      3.מחסום שני בשכונת קפישה
      4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
      5. גבעת החרסינה
      6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
      7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
      8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
      9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
      10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
      11. מחסום בית קברות חבד
      12. מחסום גן ארכאולוגי
      13. מחסום ז'ילבר
      14. מחסום בית רחל ולאה
      15. מחסום שכונת אברהם אבינו
      16. מחסום בית הדסה
      17. מחסום השוק הסיטונאי
      18. מחסום ציר המתפללים
      19. מחסום עאבד
      20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
      21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
      22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
      23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.

      יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
      המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד. ​

      חברון - בקשת פיצויים בגין הפקעת אדמה
      Muhammad D.
      May-13-2026
      חברון - בקשת פיצויים בגין הפקעת אדמה
  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

לתרומה

תערוכה דיגיטלית

25 שנה בשטח.

תמונות שמראות מדוע אנחנו עדיין כאן.

כניסה לתערוכה