ירושלים
א-ראם, קלנדיהיום ראשון ה 5.6.2005 בוקר משקיפות: ג’ודי שטון, מור בן ישראל (מדווחת), תונה (אורחת צלמת) קלנדיה 6:50 עם הגיענו החיילים מגרשים כבכל יום את הרוכלים מהכיכר. המקום כרגיל הומה אדם ומטונף מאוד. אני מתקשרת ליוסי טובול (מפקח הניקיון מטעם העירייה) שהפעם עונה לי במתק שפתיים, או לחילופין “מורח” אותי – הוא טוען שמנקים והמקום פשוט מתלכלך שוב תוך שעתיים, אין לו מספיק עובדים, יש עוד מקומות שצריך לנקות בירושלים…. אני שואלת את אחד החיילים אם ראה שמנקים, והוא מאשר שלא.פונה אלינו עימאד ואומר שבעיית הרכב של הילדים הנכים עדין לא נפתרה (הוא בקשר עם ענת).אנו עוברות את המחסום צפונה, שם כמות הטינופת מסירה כל ספק שעוד היה לי, לגבי האפשרות שמישהו מנקה פה.טור המכוניות קצר יחסית, כ 10 מכוניות והתנועה זורמת (מחכים כ 8 דקות)7:55 הטור ההומניטארי נעשה צפוף. אישה וגבר עם תינוק חולה מבקשים מחייל מבוגר לעבור דרכו (לא דרך הטור). החייל מאשר להם אך החיילת המופקדת על הטור הצפוף מתערבת ואינה מסכימה. הזוג מתבלבל מההוראות הסותרות ומתחיל ויכוח קולני שנרגע תוך דקה. (החיילת מסבירה לחייל המבוגר שאין מחוות הומניטאריות ועוברים רק דרכה.) נפתח עוד טור והלחץ משתחרר.טור הגברים צפוף אך המעבר מהיר (מחכים שתיים שלוש דקות).אנו פוגשות אדם המגיע מטובס (בין שכם לג’נין) ופניו ליריחו. הוא מספר שבשבועיים האחרונים יש בעיות במחסום ע”י טובס, לא נותנים לעבור, ולכן כדאי להגיע ליריחו הוא צריך לעבור דרך שכם, חווארה , רמאללה וקלנדיה – דבר שמאריך לו מאוד את הדרך.בדרך חזרה אנו פוגשות נהג מונית מירושלים, שמראה לנו בהתלהבות תמונות של המשאית שהייתה לו בעבר, בה היה, עד לפני שנה, מעמיס ירקות ונוסע מיריחו לחיפה ובחזרה. הוא מספר שמסתדרים, הוא מצליח להרוויח כ 150 – 200 שקל ליום.בינתיים הרוכלים חזרו לכיכר (עד הפעם הבאה שיגרשו אותם) . א-ראם8:15 טור המכוניות קצר ומחכים כ 7 דקות.במחסום כ 15 מעוכבים. הם מספרים שנתפסו בהסעה על הכביש בבית חנינה ולדבריהם מחכים כחצי שעה. את הבחירה לעבור למרות הסיכון הם מסבירים בצורך להביא אוכל לילדים. בשטחים אין עבודה והאלטרנטיבה היחידה היא עבודה בישראל (גם אם היא לא חוקית).במחסום נמצא בני מוטאי, מפקד מחסום א-ראם. לדבריו המעוכבים נמצאים במחסום כ 20 דקות והתעודות גם הן כבר פה. הוא שואל מדוע לא באנו אתמול (יום שבת) , מפני שהיו הרבה מעוכבים.8:40 ראשון המעוכבים נכנס לחקירה וכעבור 4 דקות יוצא ומשתחרר.8:50 עוזבות את המחסום.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-