א-ראם, קלנדיה, יום רביעי, 13.7.05 בוקר משקיפות: ליטל י. , רחל מ. (מדווחת). 6:45 – א-ראם זמן קצר אחר בואנו ניגש אלינו מפקד המחסום, קצין מג”ב מ’ כ’ ומסביר כי בגלל הפיגוע בנתניה אמש יש סגר מוחלט על השטחים; רק בעלי תעודות כחולות ומקרים רפואיים עוברים. הוא מסתייע בנציג מת”ק וכן בחובש שיקבע אם אכן מדובר במקרה רפואי. בגלל הבדיקות הקפדניות לא יתעסקו היום בשב”חים ולא יהיו מעוכבים – כולם פשוט יישלחו חזרה, וכמו כן תור המכוניות עלול להתארך כי הם יבדקו ביסודיות כל מכונית – יש עדיין התראות גם לגבי ירושלים. כאילו לא די בכך, גם נציגי מס הכנסה היו במקום כדי להוסיף על העיכובים. לדבריו, גם בקלנדיה יעברו רק בעלי תעודות כחולות. 7:15- קלנדיה בכיכר הדרומית נדמה כי הבלגן מעט פחות מבימים אחרים, אולם עדיין תנועה רבה לכל הכוונים, לרבות הולכי רגל. הרוכלים במקומם. למרות דבריו של מ’, גם בעלי תעודות כתומות וירוקות עברו. א’, מתנדב קו התפר הסביר כי יש סגר על כל השטחים למעט מחסום קלנדיה. לפתע הופיעה אשה בלבוש כחול, ככל הנראה מנשים בירוק, אשר הביאה עוגות ושתיה לחיילים. היא נעמדה מרחק מזערי מאתנו והחלה לצרוח עלינו ולקלל אותנו בקולי קולות ללא הפסקה. אבי ניסה להרגיעה ולומר לה שהתנהגותה אינה הולמת את המקום ויוצרת מתח מיותר, אולם היא המשיכה בשלה. בשלב מסוים צרחה שהייתה רוצה לערוך בנו לינץ’ לו רק יכלה. היא הייתה קרובה מאוד לירוק עלינו ולהכותנו ורק ברגע האחרון עצרה את עצמה. נותרנו שם שעה ארוכה כדי לא לתת לה תחושה שבגללה אנחנו עוזבות.החיילים חלקו עלונים בערבית לעוברים והשבים הפלסטינים ובהם הסבר כי הפגיעה בחייהם היא תוצאת הפיגוע מאמש, וכי החמאס והג’יהאד הם הפוגעים בהם. העלונים גם נתחו במקומות שונים בסביבת המחסום ונקראו בעיון על ידי רוב האנשים. רחל שאלה אחד מהם לדעתו, והוא השיב: “אין לי דעה.”היה בוקר קשה.