בית לחם וסביבתה, יום א’ 24.07.05 , אחה”צ משקיפות: אילנה ה., חגית ש. (מדווחת) 15:45 במת”ק עציון. איש אחד בלבד מחכה לקבלת היתר כניסה לירושלים – שהובטח לו – לצורך טיפול רפואי. בבית אומר מילאנו שליחות ושוחחנו עם כמה אנשים. היה מי שסיפר שבמחסום קורה לעתים קרובות שהחיילים זורקים גז באזור חניית המכוניות, ללא סיבה נראית לעין. אחר, צעיר בן 25 , ללא עבודה, ללא פרנסה, מספר שנאמר לו שיש לו בעיה עם המשטרה ולכן אינו יכול לקבל אישור. לקחנו פרטים וננסה לברר אצל מאהר מה ניתן לעשות. שלישי, בעל משתלה גדולה למדי לצד הכביש סיפר שפעמיים כבר הרסו לו חלק מהמשתלה וחוזרים ודורשים ממנו להרחיק את המשתלה 250 מ’ מהכביש. עצב בכל, ודאגה לעתיד כאשר החומה תסגור עליהם ותקשה על התנועה לבית לחם. בכניסה לחלחול אנו שומעות על תנועה ערה של פועלים (בשבת אחה”צ ) שעוקפים מחסומים על מנת להגיע לישראל לעבודה עם או בלי אישורים. אין ברירה, לוקחים סיכונים. במחסום בית ג’אלה פלסטיני ישראלי שנכנס ויוצא דרך המחסום לבקר את משפחתו שגרה בעיירה מהלל את התנהגות החיילים במקום. תנועה דלילה מאוד של > מכוניות. ג’יפ צבאי עומד על הגבעה מעל חסימות אל חאדר ומשקיף. ג’יפ צבאי גם ליד תחנת האוטובוס בתחילת כביש המנהרות, אך לא ראינו מעוכבים. שני מג”בניקים יושבים מול הכניסה לטנטור. כרגיל. 18:15 מחסום 300. כמעט ואין הולכי רגל. תנועת מכוניות איטית. מסלול אחד לשני הכיוונים. בסככת המעוכבים שני אנשים שמחכים לחקירה, והרבה שוטרים שאוסרים עלינו מכל וכל לדבר עם המעוכבים שלהם. המעוכבים ככל הנראה שב”חים: מעסיק (יהודי) ופועל (פלסטיני). פגשנו גם נציג של הבורגנות הפלסטינית מבית לחם שטרח לספר על פרנסתו הטובה ועל קשריו ההדוקים עם יהודים ומתח ביקורת קשה על התנהלות המחסום. דיבר על היחס המשפיל והשרירותי גם כלפי איש מכובד כמוהו וגם כלפי אנשים פשוטים קשי יום.