בית לחם וסביבתה, יום ג’ 23.08.05 , אחה”צ משקיפות: אמירה ג., וחגית ש. (מדווחת) משמרת מצומקת ומקוצרת בין 15.00 ל-17.00בבית אומר מסרנו מחיה לאבו נסים את הדרוש. הדרך כולה, הלוך ושוב נקיה מצבא. כולל סביבות טנטור – אין מחסומי פתע.במת”ק עציון שני אנשים שקבלו את אשר ביקשו אך התלוננו על הסגר שמונע מהם מעבר לירושלים למרות האישורים התקפים שבידם. מאהר הציע לנו קפה והרצאה\הסברה ולשניהם סרבנו. מוטי ואזהר לא היו במקום ולא הצלחנו לקדם טיפול באשה פלסטינית שבידה כרטיסי אל על לטיסה עם ילדיה הקטנים מחר בבוקר. היא פנתה בבקשה לאישור מעבר לפני עשרה ימים וחזרו ואמרו לה שתחכה עד יום לפני הטיסה. שלומית ש. עושה ככל יכולתה ואיש בינתיים לא הבטיח דבר. רק הסבירו שהם עובדים כל הלילה ואם יגיע אישור תוכל לקבל את האישור 5 שעות לפני הטיסה. במחסום 300 שלושה מעוכבים, אחד בחקירה. המג”בניק ששמר עליהם חדש במקום ודיבר אתנו ברצון. הוא עיכב שני פועלים שנמצאו בירושלים ללא אישורים ואת המעסיק שלהם. הציע שנחכה לקצין שנמצא בדרכו והוא יוכל להסביר הכל. ויתרנו על הפגישה כששמענו שהקצין הוא אותו שי שמוכר לנו כמניאק אמיתי.האישה של הטיסה, קיבלה היתר ב-21:00 בערך, וזאת לאחר אין ספור טלפונים.גם לפני שנתיים היה לה סיפור דומה, אז חיכו במת”ק 09:00 בבוקר עד 19:00 לפחות ההמתנה הזו במת”ק נחסכה מהם, וכשהאישור היה מוכן במת”ק הודענו להם כדי שיסעו לקחת אותו.מאחורי הסיפור:הבקשה הוגשה לפני 10 ימים, ועוכבה ע”י השב”כ עד היום ב-15 בערך. אחרי שהשב”כ אישר עברה הבקשה לאישור נוסף בבית-אל (לא קלטתי בדיוק מי האדם האחראי) שם התעכבה עד 19:00 בערב כשהדובר וכולם כבר היו מחוץ למשרד. המוקד ההומניטרי הסכים לטפל בבקשה רק אחרי שתפסתי את חן שהוא המפקד בדרך כלל מתייחס לכל פניותי שמחוץ למשמרות באופן ענייני במסגרת מגבלות המוקד הזה. חן הלך לבדוק מה קורה עם האישור, ואמר שפקס נשלח למת”ק עציון, במת”ק עציון אמרו לי שהתשובה חיובית, אז אזהר שעדיין היה במקום אמר שזה ייקח קצת זמן עד שינפיקו, זה לקח אולי רבע שעה. והכל ביחד לקח 11 ימים מורטי עצבים למבקשים (למרות שמנסיון העבר לא התרגשו יותר מדי ממריטת העצבים הזו).אז שלומית ואני יחד הקדשנו כמה שעות טובות היום רק כדי להיות בטוחות שיש טיפול. וכאמור, הרווח היחיד שהושג שהם לא ישבו במת”ק וחיכו.אבל חשבון הסלולרי גדל בעוד כמה עשרות שקלים.