קלנדיה, שבת 1 אוקטובר, בוקר משקיפות: רחל ה., נינה מ.(מדווחת) היינו מעורבות בשלושה אירועים:1.חסימת מעבר הולכי הרגל2.דחיקת נהגי מוניות 3.נסיעה באוטובוס מקלנדיה לירושלים ובחזרהחסימת מעבר הולכי הרגלמעבר הולכי הרגל הנוכחי מדרום למחסום קלנדיה חסום בבטונדות גדולות, כך שהאנשים צריכים להדחק דרכן ואח”כ להמשיך לאורך הנתיב המסומן בגדר תיל והמטונף. באותו זמן אפשר להבחין ב”טרמינל” החדש, בו אזור חניה נרחב לנכים, מערכת טפטוף מים שכבר פועלת וכל זה לצד חומת ההפרדה המתרוממת מכל הכיוונים. כשרואים את כל זה, אדם יכול לנסות לדמיין איך זכויות אדם נרמסות לצד יופי הפרחים וחניית הנכים. אותם אנשים שהורו לפגוע בזכויות אדם במקום המטונף והמלא מכשולים הזה, במחסום ימצאו את הדרך להמשיך לעשות זאת כשמסביבם מדשאות.ניסינו לדבר עם חיילים על הרחבת המעבר. איש לא רצה לדבר איתנו מלבד ממתנדב מבוגר צ’. התקשרנו לכל מי שרק יכולנו. בקושי ענו לנו. איש דובר צה”ל שענה לנו, ניסה להעביר את האחריות לאלה שבנו את החומה. בסוף, הרגע הסימבולי הגדול הגיע: פלסטינים, משכו ביחד את מחסום הבטון הכבד ופתחו את המעבר. דחיקת נהגי המוניותהמאבק האין סופי עם נהגי המוניות נמשך. בנית חומת ההפרדה לאורך כביש קלנדיה – ג’עבה הצר חלק זה של הדרך באופן בולט. לאלה שתכננו את בנית החומה זה לא מפריע – הם הסירו חלק מגבעה וכל מה שנשאר מכסה מקומות חניה. אין מקום בטוח למעבר הולכי רגל והפלשתינים אשמים כרגיל, ועל כן נענשים. אחד מנהגי המוניות סיפר לנו כיצד נחטפו מפתחות המונית שלו ע”י ג’יפ צבאי שעבר כחצי שעה לפני שהגענו (ב8:00 בערך). נהג אחר הראה לנו דו”ח חניה בסך של 500 שקלים שקיבל ממשטרה כחולה, כי חנה במקום “אסור”.נסיעה באוטובוס מקלנדיה לירושלים ובחזרהלפני כמה שבועות ביקש מאיתנו סדרן האוטובוסים בצבעי לבן-ירוק להצטרף לנסיעה באחד מקווי האוטובוס שלהם. הוא ונהגים אחרים התלוננו כי לעיתים קרובות אוטובוס מלא בנוסעים יכול להיות מעוכב ל30-40 דקות במחסום חיזמה. נסענו באוטובוס מספר 78, קו הנוסע בין קלנדיה לירושלים. האוטובוס נסע לצומת ג’עבה ואז דרך מחסום חיזמה נכנס להתנחלות גבעת זאב. בחיזמה האוטובוס עצר ו-4 תעודות זהות מבין כ 15 נוסעים נלקחו ע”י חיל כדי לרישום מספרי תעודות הזהות. הרישום לקח 7 דקות. האוטובוס חצה את גבעת זאב ואז נכנס לבית חנינה והמשיך לירושלים. הנסיעה כולה ארכה 35 דקות. נאמר לנו ע”י הסדרן שהנסיעה דרך מחסום א-ראם היא בלתי אפשרית לכן הם נאלצים לנסוע דרך מחסום חיזמה או מחסום עטרות, שם זמן ההמתנה יכול להיות ארוך מאוד אם חייל מחליט לרשום את שמותיהם של כל הנוסעים. הדרך חזרה קצרה בהרבה, רק 20 דקות, מפני שהאוטובוס נוסע דרך מחסום א-ראם ללא עצירה.