חזרה לדף חיפוש דוחות

ירושלים

מקום או מחסום: ירושלים
צופות ומדווחות: אווה פ.,נורית ס.
10/10/2005
| אחה"צ

בית לחם וסביבתה, יום ב’ 10.10.05 , אחה”צ משקיפות: אווה פ., נורית ס. (מדווחת) משמרת קצרה ושקטה.מחסום עציון, 15:45: כשהגענו פגשנו פלסטיני, מלווה על ידי שניים, שסיפר כי הוא נולד בבית לחם וגדל שם, אבל בשלושים השנה האחרונות הוא חי בגרמניה ויש לו אזרחות גרמנית. לאחרונה החליט לחזור לבית לחם. הוא סובל מבעיות רפואיות (הראה לנו דו”ח מתומצת בעברית) ומאוד מודאג מהקושי להגיע לטיפול רפואי. הוא מעוניין בגישה חופשית לבית החולים הדסה ומתלונן על כך שהרשויות הישראליות מתעלמות מהיותו אזרח גרמני ומתנהגות עימו כמו עם הפלסטינים – לא מאפשרות לו כניסה חופשית לישראל. אנחנו הסברנו לו שכאשר הוא יצטרך טיפול רפואי הוא יוכל לקבל אישור להיכנס לבית החולים הדסה. נתנו לו את הכרטיס שלנו עם הטלפון של ארגון נשות המחסומים. כך שוב מצאנו את עצמנו “מסבירות” את הפוליטיקה של הרשויות האזרחיות. אנחנו אומנם ווידאנו שהוא יבין כי אנחנו לא מייצגות את המת”ק וכי אנחנו חלק מארגוני זכויות האזרח המתנגדות לכיבוש, אבל בכל זאת קיימת התחושה שאנחנו “עוזרות” למת”ק, דבר שאנחנו ממש לא מעוניינות. \מעניין שבימים האחרונים פגשנו בעיקר אנשים המחשיבים עצמם כ”לא פלסטינים” – פלסטינים עם אזרחות זרה. כנראה שאלו אשר אזרחותם היא פלסטינית בלבד התייאשו כבר מלבוא למת”ק ולהגיש בקשות שמממלא לא יוכלו להתקיים. אל-ח’אדר: לא עצרנו. נראה עסוק כרגיל.בית-ג’אלה: המחסום עדיין איננו. במקומו הוצב שלט האומר שמכאן עוברים לרשות הפלסטינית – באחריות המשטרה הפלסטינית. אנחנו חושבות שזה מצביע על התקדמות ושיפור. החיילים אף פעם לא ידעו להסביר למה הם נמצאים במחסום זה. נתקלנו בשתי נשים – אם וביתה – אשר רצו נואשות להגיע לירושלים ואיחרו את האוטובוס – ברמדאן התחבורה הציבורית נפסקת מוקדם. הן ביקשו הסעה ואנחנו נעתרנו לבקשתן, על כן לא הגענו למחסום 300. הן היו מאוד אסירות תודה. מאוחר יותר חיה צלצלה אלי ואמרה כי במחסום 300 היו יותר מ – 50 מעוכבים ושהיא קיבלה טלפון עם בקשה לעזור להם להשתחרר או לפחות לאפשר להם לאכול. היה כבר חושך והם היו צריכים לסיים את צום הרמדאן. חיה צלצלה בנידון למוקד ההומניטארי של הצבא

  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

לתרומה
מתנדבת מחסום ווטש משוחחת עם גבר פלסטיני בדרום הר חברון

איננו יכולות להבטיח שנעצור את אלימות המתנחלים,

אבל אנחנו כן יכולות להבטיח שלא נפסיק להגיע.

תרמו עכשיו