בית לחם וסביבתה, יום ד’, 28.12.05, בבוקר משקיפות: יעל י., רות א., אילנה ד. (מדווחת) בעקבות מאמרו של גדעון לוי, בדקנו מציאתם של חיילי מג”ב באום טובא וסביבותיה, כל מה שראינו בשעת בוקר מוקדמת זו, היו פועלים שציפו להסעה. במעבר רחל (מחסום 300). ‘ניתן’ לנו לצפות בפלשתינאים היוצאים לכיוון ירושלים אחרי שעברו את הוִיָה דולורוזה של הבדיקות (כולל חיפוש על גופם). כמובן שיכולנו לראות רק את אלה שהיו בעלי הניירות המתאימים, כגון רופא העובד בבית חולים אלין בירושלים שסיפר לנו שהמעבר במחסום לוקח מדי יום כשעה עד שעה וחצי.בקצה של כביש המנהרות היה מחסום פתע לנוסעים בכיוון ירושלים (מסתבר שהמחסום הקבוע אינו מספיק). בכניסה לאל חאדר עלינו עם המכונית שמאלה בדרך עפר (המיועדת לרכב בטחון) בכדי לבקר בבית הספר התיכון לבנות. גדר גבוהה הוקמה לאורך הדרך, הצופה על כביש 60, בכדי למנוע זריקת אבנים על הרכבים הנוסעים עליו. מגדל השמירה שהיה במקום, נעלם. חנינו מול שער הכניסה לבית הספר, ג’יפ צבאי עצר לידינו ונשאלנו אם הגענו בדרך המיועדת לרכב ביטחון, תשובתנו החיובית התקבלה ללא תגובה.חצר בית הספר, הנקייה והמטופחת, התמלאה בהדרגה בבנות בתלבושת אחידה, מרביתן בכיסוי ראש לבן. חלקן מטיילות תוך כדי קריאה בספר (יותר מאוחר נודע לנו כי זה יום בחינות המחצית), אחרות מתגודדות בסקרנות ידידותית סביבנו. המנהלת קיבלה את פנינו בלבביות, כרגיל. היא סיפרה לנו שמגדל השמירה שקודם עמד בנקודה ממנה ניתן היה לצפות ישירות לתוך שירותי הבנות, הועבר משם לאחר שהתלוננה על כך. היה קר במיוחד ולמדנו שאין כל חימום בכיתות. המורות חיממו את ידיהן בכוסות תה, לפני שנכנסו ללמד, וגם אנחנו התכבדנו בהן. רות, שבעצמה הייתה מנהלת בית ספר תיכון בעבר, ציינה כמה האווירה נראית שלווה ורצינית. בבית הספר 585 תלמידות מכיתה ו’ עד י”ב. עד כיתה י’ נלמדת תכנית לימודים פלשתינית, כיתות י”א, י”ב לומדות לקראת בחינות הבגרות הירדניות (תאוג’יהי). כ-60% עוברות את הבחינות. מי שנכשלת במקצוע אחד יכולה לגשת לבחינת משנה, מי שנכשלת ביותר צריכה לחזור על שנת הלימודים האחרונה. המוטיבציה ללימודים גבוהה מאד. המנהלת ציינה: “אתן מבינות, אין עבודה לכן יש דגש על הלימודים”. שכר הלימוד הוא 70 ₪ לשנה אך מי שצריכה לחזור על השנה האחרונה משלמת 400 ₪ לשנה זו. זה סכום גבוה מאד, עוד אמצעי להגברת המוטיבציה.המשכנו משם לבית אומר לחנותו של אבו נאסים להביא לו את המסמכים שחיה הכינה. בדרכנו חזרה הבחנו בחיילים המותחים גדר גבוהה לאורך קטע כביש 60 הגובל במחנה אל ערוב, אותו סוג של גדר שראינו ליד בתי הספר באל חאדר.במת”ק עציון ה=D