אבו-דיס, וואדי נאר, יום שלישי 18.04.06 אחה”צ משקיפות: ג’וליה ו., רינה ה., רחל ו. (מדווחת) מלון קליף נסענו בתחילה למלון כדי לבדוק מה קורה שם. במקום כ-6 שוטרי מג”ב ו-2 ג’יפים. כאשר התחלנו לרדת במורד הרחוב נאמר לנו כי זהו אזור סגור ואסור לנו לעבור שם. ענינו כי אנו עוברות במקום זה כבר מספר שנים. כלום לא עזר, בנועם אך בתקיפות לא הורשנו להמשיך בדרכנו, זאת כדי שלא יזרקטו עלינו סלעים.למרות שהודענו כי מעולם לא זרקו עלינו סלעים כאן, לא הורשינו לעבור ולא נראה לנו שרצוי לעורר מריבה גדולה בגלל עיכוב זה. חזרנו לפשפש. הפשפש במקום שני שוטרי מג”ב, המעבר נראה חופשי לשני הכיוונים. שוטרים נוספים היו במנזר אך כאשר הפשפש פתוח אין צורך לעבור שם. וואדי נאר תור ארוך מאוד של מכוניות לכוון בית-לחם ואף מכונית לכוון ירושלים. שמנו לב כי הדרך העקלקלה מהכפר אל-עמאדיה, כפר הנצפה מהקונטיינר, חסומה לשני הכיוונים. אחד משוטרי המג”ב “נידב” את האינפורמציה שהדרך נחסמה על ידי הרשות הפלשתנאית, וזו הסיבה לכך שאין מכוניות הנוסעות לכוון ירושלים.אמבולנס עם אורות מהבהבים הגיע מכוון בית-לחם והמשיך לאורך הדרך ליד הקיוסק.בדרכנו חזרה הסביר לנו נהגנו כי זה לא יתכן שהרשות הפלשתינית תקים מחסומים באזור זה מפני שאין להם רשות להגיע לכביש לאל-עמאדיה . (יתכן והוא צודק מפני שבעבר ראינו שוטרי מג”ב מקימים מחסומים באזור הנ”ל.)בנוסף סיפר לנו הנהג שבמחסום שהוקם בתוך סוואחרה קילל אחד השוטרים את נוסעי המכונית וכאשר אחד מהנוסעים קילל אותו בחזרה הוא סחב אותו החוצה מהמכונית והיכה לו על ראשו בכת הרובה, מה שגרם לשבר בגולגולת. כאשר שאלנו מה שמו של הנפגע התשובה היתה שהוא היה מבית-לחם ואיש אינו מכיר אותו. אין דרך לברר אם סיפור זה נכון.כאשר עזבנו את הפשפש סופר לנו סיפור נוסף על שוטר מג”ב שהיכה בחור צעיר. בארוע זה צעיר שנכנס באופן לא חוקי ניסה לומר שהוא הגיע במכונית נושאת לוח זיהוי ישראלית עם ישראלי. הנהג הכחיש זאת וכן הבחור.איימו עליו כדי שישנה את הסיפור. שוב, אין לנו דרך לאמת את הסיפור.