אבו-דיס, מחסום הזיתים, שייח’ סעד, יום שני 12.06.06 בוקר משקיפות: ענת ט., מאיה ב. החלטנו לעבור קודם כל בשייח’ סעד, על פי המלצתה של נטע ע., מכיון ששמענו כי במקום בעיות רבות.לא “התאכזבנו”.נסענו בדרך תלולה ומפותלת של עפר ואספלט עד שהגענו למחסום סלעים גדולים. במקום 6 -7 חיילי מג”ב. כמעט ואין מאפשרים מעבר, אלא למספר קטן של מחזיקי תעודות זהות כחולות וילדים ההולכים לבית-הספר.מתח רב באויר, הוראות וצעקות משפילות כלפי אלו הרוצים לעבור, כולל דחיפת האנשים. איש לא הורשה לעבור: פועלים, חולים בדרכם לבית-החולים, נשים מבוגרות בדרכן לשוק למכור את מרכולתן או לבקר קרובים, כולם עוכבו. לכולם נתנה ההוראה לעבור דרך מחסום הזיתים.העובדה כי מחסום הזיתים רחוק, להגיע אליו לוקח זמן ועולה כסף ובנוסף גם שם לא ניתן לרוב האנשים לעבור, כל זאת אינו מענין את חיילי המג”ב.פגשנו שלושה עורכי דין פלשתינים שהסבירו לנו איך נוצר מצב זה. כנראה שמישהוא במערכת הבטחון החליט יום אחד לבדל את שייח’ סעד, ישוב קטן המונה כ- 1500 איש, מהכפר ג’אבל מוכאבר אליו השתייך מאז ומתמיד.יום אחד לפני שלושה שבועות התעוררו תושבי שייח’ סעד למציאות חדשה. הם אינם עוד חלק מאזור ירושלים. העובדה כי הם עובדים בירושלים, לומדים בירושלים, קונים ומוכרים שם ואף רחמא ליצלן יש להם קרובי משפחה בעיר, אינה המענינת איש מכוחות הבטחון. הנושא היחיד שנשקל הוא אנחנו. הפסקת חייהם הנורמלים של התושבים אינה רלוונטית, שיקול אנושי זה אינו מענינם. היינו עדות למקרים קשים: אם שלא ניתנת לה האפשרות לבקר את ביתה החולה, נשים מבוגרות שהחיילים דוחפים אותם ולא ניתן להם ללכת למכור את מעט הירקות שבידיהם בגלל שאין בידיהם “תסריך”.אחרי מספר שעות של שהייה במקום מבלי יכולת לדבר עם החיילים, הופיעה לפתע “יחידת עילית”עם אפודי מגן שחורים ורובים דרוכים, הם התקדמו ונראו מפחידים גם לנו. הם החלו רצים לכוון מספר צעירים ש”העזו” עדיין להיות במקום, למרות ההוראות להסתלק משם. הם זרקו רימוני הלם כדי ליצור בהלה, אחרי 3 רימונים, איש עדיין לא זז ולא היה במי לירות, החל אחד החיילים לבעוט ולהתעלל בחמור מסכן שאכל עשב. מראה דוחה מיאש ולא אנושי. זו תמונה הכוללת את כל המאפיינים למצב בירושלים: אלימות, שנאה, ייאוש, השפלה, טרגדיה אנושית ואישית ללא תקוה.אנחנו מצטיינים ביצירת מצבים ללא פתרון, מלבים את השנאה ואת אי הבטחון.באבו-דיס ובמחסום הזיתים עצרנו לזמן קצר. הרבה חיילי מג”ב לאורך הדרך ומעטים במחסום.