בית לחם וסביבתה, יום ד’ 18.10.06 , אחה”צמשקיפות: לאורה ש., תמי ב., דניאלה ג. (מדווחת) כביש 60: הרבה תנועה, הרבה רכבים צבאיים וחיילים ממוקמים לאורך הכביש. אל נאשאש, 16:00: ג’יפ עומד בכיכר שבכניסה, לידו חייל. בתחילת הסמטה, שני חיילים מונעים ממכוניות של פלשתינאים מלחנות בחלק העליון של הסמטה ומבקשים גם מאתנו להסתלק בטענה שזהו “שטח סטרילי”. אנחנו מבקשות לראות מסמך שמורה על כך ומסרבות והם נכנעים. הבלגן גדול והאווירה מתוחה. רכבים דוהרים בשני הכיוונים – לכיוון החסימה וממנה. הסמטה מלאה יותר מתמיד, הפלשתינים מתקוטטים בינם לבין עצמם. בה בשעה שהחיילים לא רצו לדבר אתנו, הקצין שלהם ניגש אלינו ושואל לשלומנו. הוא מכנה אותנו “נשות הצדק” ומנדב מידע: מטרת שהייתם שם היא להגן על היהודים שבסביבה מפני הפלשתינים שביום כמו היום הם נסערים יותר מתמיד, מועדים לתוקפנות, מחזיקים סכינים וכו’. לטענתו, המריבות בין הפלשתינים הן בשל העובדה שיש שם מישהו שגובה כספים עבור כניסת רכבים לעבר החסימה כדי להעלות נוסעים לרכבם. לא הצלחנו לברר אם זה נכון. מחסום בית ג’אלה לשעבר, 16:45: בניגוד לדברי הקצין באל נאשאש, המחסום אינו מאויש. התנועה בשני הכיוונים ערה מאד. מחסום בית לחם, 17:00: התנועה ערה, ובעיקר מכיוון בית לחם לירושלים, כמובן. 3 עמדות מאוישות ופועלות בזריזות + תגבורת של שני שוטרים שאינם שייכים למחסום וחייל מג”ב דרוזי. אחד השוטרים וחייל המג”ב דוברים ערבית והם אמונים על ליווי חזרה לכיוון בית לחם של אלה שלא מורשים לעבור לירושלים. המדובר בעיקר בנשים מתחת לגיל ארבעים. החיילת שאוסרת את המעבר שלהן גסת רוח. השוטר עדין בהרבה ולפחות בשני מקרים חייל המג”ב הדרוזי אפילו מנסה לעזור לנשים (ללא הצלחה). אלה שעוברות טוענות שבצד השני הן המתינו כשעה וחצי, וכי להגיע מחברון לקח שלוש שעות.