ירושלים
סיור בירושלים 5.6.05 בקר, ניצה א ורחל א. ביום השנה ה-38 לכיבוש וערב “יום ירושלים” נסענו לג’אבל מוכבר, ראס אל עמוד ואבו דיס. להפתעתנו כמעט שלא נראו חיילים , כולל ברחוב סולטאן סולימאן. לעומת זאת, באבו דיס, באזור הבאוואבה, היו חיילים רבים וכמה כלי רכב צבאיים (ראו פרוט בדוח משמרת הבקר מהיום באבו דיס).בynet יש דווח על ההכנות ל”יום ירושלים” – הרחובות נוקו לקראת המבקרים הרבים וליומיים אף הופסקו עבודות החפירה הרבות ברחובות העיר.חשבתי לעצמי כמה נפלאים חיי הפלסטינים – כל יום חפן בחובו הפתעה – יתנו לעבור, לא יתנו לעבור. יהיו חיילים בראס אל עמוד ויחזירונו הביתה או נוכל לעבור, ה”מעבר” באבו דיס יהיה חפשי או שעדת חיילים תתגודדותציק לכל אחד. ואולי אדפיס עבורם את ההזמנות לסדנת האקודה.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
