ירושלים
אבו-דיס, סוואחרה, מישור אדומים, יום שני, 17.01.2005, בוקר משקיפות: מור ב., רחל ר. (מדווחת) 7:20 – סוואחרה המחסום שקט, מכוניות עוברות באופן חופשי לכוון ירושלים. אין מכוניות לכוון השני.תור קצר של כ-10 מכוניות, מתקדמות במהירות מתקבלת על הדעת. משור אדומים כאשר הגענו היו במקום רק כ-10 מוניות, המעבר במחסום איטי ביותר. החיילים משוחחים ומתלוצצים עם חברים, אוכלים בין מונית אחת לשניה, כך שהתור מתארך.אדם נכה מתקדם לראש התור כדי לשאול את החיילים דבר מה, הם משוחחים איתו אך עוצרים את התור, גם מכוניות אינן נבדקות במשך כ-5 דקות. האדם חוזר כעוס.כאשר אנו מתערבות התור מתחיל לנוע ביעילות. 8:30 – הפישפש אנשים, כולל תושבי הגדה, עוברים בחופשיות דרך גן המנזר. נהג מונית מספר כי היה כאן שקט בימים האחרונים. בגלל החג הקרב ובא. “הם לא רוצים צרות לפני החג” הוא אומר.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-