אבו-דיס, סוואחרה, יום רביעי 13.04.2005 אחה”צ צופות: לאורה ש., דניאלה ג. (מדווחת). המלון במלון אין איש, גם לא מי שיציץ מהקומה השלישית וישלח אותנו משם. הפישפש בסביבות הפישפש ז”ל, חיילים רבים. במעלה הרחוב אל הפישפש, 3 חיילים צופים באין מעש במטפסים דרך החרכים. בפישפש עצמו 3 חיילים נוספים. תעודתו של כל מטפס שפניו מועדות לירושלים נבדקת, למרות שנבדקה כמה דקות קודם לכן במחסום החדש ליד בית הקברות בעזריה. רק בעלי תעודות כחולות מורשים לעבור, כמובן. מי שמגיע דרך המנזר פטור (לעת עתה) מלשלוף שנית את תעודתו. אלה המבקשים לעבור לכיוון עזריה אמנם פטורים גם הם מלהציג תעודות אולם העונג של טיפוס דרך הפישפש נמנע מהם והם מופנים למסלול ה”עוקף פישפש”, למנזר. לטענת החיילים, שהיו דווקא מסבירי פנים, הכוונת התנועה לכיוון המנזר נועדה להרגיל את התושבים לכך שבעתיד הקרוב מאד מעבר הפישפש ייסגר הרמטית. המחסום החדש במחסום ה”חדש” שליד בית הקברות מוצבים 4 חיילים. אחד עמד על גדר האבן וצפה מלמעלה במתרחש. שני פנה לכל מי שביקש לעבור לכיוון הפישפש בציווי “תעודה”, ואת כל תעודות הגברים מסר לחברו, שמסר אותן לחייל רביעי שישב בג’יפ ורשם את פרטי התעודות. באשר לנשים, הן רק נתבקשו להציג תעודה. למותר לציין, שרק בעלי תעודות כחולות עברו. חזרה לפישפש התברר שעכשו נבדקות גם התעודות של העוברים דרך המנזר לכיוון ירושלים. אישה צעירה מבקשתלעבור עם בנה הצעיר למרות שהיא בעלת תעודת זהות כתומה. החייל מסרב. היא טוענת שהיא בדרכה לקופת חולים עם הילד ומראה תעודת חבר בקופת חולים “מכבי”. אנחנו מתערבות והחייל קורא לעזרה לחייל מג”ב דובר ערבית. תחנונים של האישה ושלנו נענים, והיא עוברת. בדרכנו למכונית אנחנו מבחינות בחיילים נוספים מעבר לחסימת העפר שמונעת מעבר רכבים מאזור הפישפש לכיוון מזרח ירושלים (באזור בו ממתינים עתה הטרנזיטים). חייל מג”ב, “מפקד” החוליה, רושם באיטיות את פרטי כל נוסעי המוניות והולכי הרגל שפניהם מערבה. הוא מסרב לענות לשאלות עד שיסיים, וגם אינו מאפשר לשני החיילים הנוספים לדבר אתנו. בסופו של תהליך הוא ניאות לאשר שזהו מחסום פתע, שהוא רושם כל פרט כי הוא אינו מאמין לאף אחד, לא לפלסטינאים וגם לא לנו. ברגע שמכוניתנו מתקרבת למחסום הקונטיינר, החייל שעמו היה לנו דין ודברים בשבוע שעבר מזדרז לנעול את מחסום הברזל שבכניסה מסוואחרה וקידר. מעבר רכבים במחסום מהיר יחסית, תעודות של נוסעים נבדקות מדגמית ואלה של הולכי רגל אינן נבדקות כלל. שני סטודנטים צעירים מאבו-דיס מעוכבים למשך כ-15 דקות ואנחנו נדרשים לא ליצור קשר אתם כל עוד תעודותיהם נבדקות.