מעבר הזיתים, וואדי נאר, אבו-דיס, שייח’ סעד, יום שני 06.11.06 בוקר משקיפות: עדנה פ., ענת ט. (מדווחת)6:45 מעבר הזיתים נסענו דרך אוגוסטה ויקטוריה, ומשם ירדנו שמאלה (מזרחה) למעבר הזיתים דרך השכונה. כל הדרך יש צחנה. ריח של אשפה שלא נאספה. מה קורה שם בעיריית ירושלים? מספיק חומה, לא צריך גם מכשולי זבל בדרך אל ירושלים של זהב. במעבר הזיתים אין תורים היום. יש נתיב הומניטרי לתלמידים. גם סדרני התחבורה לא יודעים להסביר מה פשר התנודות במספר האנשים המגיעים מיום ליום, משבוע לשבוע. טוענים שבוואדי נאר כמעט לא מעבירים ולכן פה ריק (אח”כ מתברר שלא זו הסיבה, גם שם אין תנועה רבה). 7:30 וואדי נאר שער הירידה לעזרייה דרך הואדי פתוח זה כבר השבוע השני. התעודות של שלוש מוניות בבדיקה – עניין של כ-20 דקות. אין תור מכוניות גדול. אנו מגלות שני מעוכבים . נאמר לנו שהם שם כרבע שעה ותעודותיהם בבדיקה, ואח”כ ישוחררו. המוניות נוסעות לדרכן. אבו-דיס8:00 בחזרה אנו שוב משתאות על כך שזה השבוע השני שביציאה מעזרייה לעבר הכביש לירושלים אין מחסום. יופי. הנסיעה מואטת קשות בסביבות המנהרה. גם זה לא דבר חדש. ב-8:20 אנחנו מגיעות לפשפש. יש לנו זיכרונות לא טובים משבוע שעבר, אז היו שני נערים מעוכבים והחיילים התנהגו אליהם בגסות. יכול להיות שבגלל זה אנחנו לא נחמדות במיוחד לחיילים השומרים על מעוכב אחד. שניים מהם היו כאן בשבוע שעבר. פרצופו של המעוכב מוכר לי, אחד מבין כל הפועלים שניסו ומנסים לעבור כל יום לעבוד קצת. החיילים עונים לנו שהוא פה שעתיים וחצי ומותר להם לעכב שלוש אבל הקצין כבר מגיע. ויכוח קצר על צורכי הביטחון והחמלה הבסיסית. החיילים כועסים עלינו. הקצין מגיע ומסביר באדיבות שהאיש חפר מנהרה מתחת לגדר, ברח ושיקר. נו, מה חדש. אבל זה חמור מאוד עפ”י החוק וברור לנו שהוא ייחקר וייעצר ואין לנו אפשרות להתערב.9:00 שייח’ סעד שני חיילים חייכנים ונחמדים בין גדרות תיל וחומה מכוערת. גם הם חושבים שיש בעיה עם בידוד השכונה הקטנה בגדר וחוששים ממיקומו של מחסום קבע כאן. היום העבירו אימהות וילדים לחיסונים והם משתדלים לעזור. כל כך טוב לראות אותם אחרי רגשות השטנה בפשפש הנטוש.