כריתה מאסיבית של עצי זית בידי מתנחלי הזוועות, כביש 5
בתחילת הנסיעה על כביש 5, באזור המלחמה פתח-תקווה, נשמע טירטור ההתראה מפני שיגור 7 טילים ואנחנו בשטח פתוח. קלטנו את המבנה המפלצתי של בית העלמין ירקון ונסענו לעברו, שהרי אין בית עלמין ללא מרחב מוגן. לא היה שם שילוט אז נכנסנו למבנה הראשון של קבורה בקומות ומצאנו מרחב מוגן בפנים. אנחנו ועוד 50 איש.
עם זעקת ההרגעה המשכנו בדרכנו ולצד הדרך מתחת לאריאל באדמות הכפר מרדא ראינו עשרות עצי זית כרותים. נכנסנו למה שהיה כרם זיתים ועכשיו נותרה ממנו ערימת עצים כרותים. בעל המקום סיפר שלאורך כביש 5 כרתו מאות עצי זית. אצלו כרתו 40 עצים, שעליהם פרנסת המשפחה. אבי המשפחה הזקן הגיע על חמור והבן סיפר שהוא איבד את כל עולמו. יום יום , בכל מזג אוויר, אביו מטפל בעצי הזית מבוקר עד ערב. אלה הם חייו והוא אינו חוזר לביתו אלא בשעת ערב. את ארוחותיו הוא אוכל במטע בין “ילדיו”. האב לא דיבר. חשך עליו עולמו, ואין לי מילים לתאר זאת.
אחרי כחצי שעה קיבלנו קריאה למהר להגיע לסמרה, כי אין שם נוכחות מגוננת כרגע וטנדר צבאי נכנס לכפר. מיהרנו לשם ומצאנו קצין בדרגת סג”מ מדבר בנימוס עם ה’ (אשת א’) וכמה נערים. הוא הגיע כי בתצלומי אוויר התגלה אוהל חדש בשטח הקהילה . המשפחה הראתה לקצין תצלומים בטלפון של מסמכי הבעלות על הקרקע, כל הקרקע באזור, מאות דונם, היא בבעלותם, והקצין ביקש להראות לו את המקור שנמצא בעיירה טובאס. הם קבעו להיפגש שוב בעתיד, עם המסמכים המקוריים. עוד אמר שהמבנה (אוהל) שהקימו המתנחלים מעל בתי סמרה הוא בלתי חוקי, אבל לא פירט מה המינהל האזרחי יעשה בנידון. מניסיוננו- כניראה שכלום, עד שאיזה שר יחליט לאשר אותו חוקית. כמו כן הוא אמר שמותר להם לרעות בכל השטחים שבבעלותם – בניגוד למה שטענו הצבא והמתנחלים שאסור להם לרעות באדמות מסביב הכפר אשר בבעלותם.
נסענו לראות את אבי המשפחה, א’ שרעה בשטחים שבבעלותו , מדרום לכפר.
המשכנו לחאלת מכחול וכשעברנו ליד המאהל של א’ הגיע בריצה בנו ע’, בן 10 , נסער מאוד. הוא סיפר שכשרעה לבדו על הגבעה שמדרום למכחול – הגיעה קבוצת חיילים. אחד הקצינים ניגש אליו ושאל, איפה אביך?”. עלא ענה “לא יודע.” הקצין אמר לו להסתלק. ע’ סירב והקצין היכה בגבו עם קת הרובה. הוא ברח הביתה. נסענו איתו לחפש את העדר ואת הקצין שמכה ילד בן 10, אבל בדרך קיבלנו הודעה מא’, האב, שהוא הגיע לעדר והחיילים נעלמו.
ביקרנו את ר’ ומשפחת א’, התכבדנו בסעודת גבינות וזעתר לצלילי מטר סוחף והתראה טלפונית על טילים (שלא גררה כל שינוי בהתנהגות המארחים, כי בין כה אין להם כל מיגון..) משם ביקרנו את ב’ ומשפחתו, ואז קיבלנו הוראה מסדרן הפעילות היומי, לפגוש 2 פעילים עם מכונית הפעילים ולהעבירה לאל חדידיה, שם 2 מאיתנו יעשו משמרת נוכחות מגוננת והשניים האחרים ינכחו בחומסה שהותקפה לפני כמה שבועות.
אלא שבעיקבות הגשם החזק הפך השביל המוביל לחומסה ולאל חדידיה לעיסה בוצית ואחרי 100 מטרים נתקעה מכוניתי בבוץ. בתימרונים רבים הצלחתי לסובב את המכונית אחורה ולחזור אך בהגיעי ליציאה מהשביל שקעה המכונית ורק אחרי חצי שעה של נסיונות – כולל איסוף זרדים וקש וריפוד הביצה הצלחנו להוציא את המכונית לכביש כשכולנו מכוסים בבוץ. הבנו שלאל חדידיה וחומסה לא נצליח להגיע היום.
נסענו לאל פארסיה כדי להחזיר את מכונית הפעילים ולנסוע הביתה. כשהגענו לאל פארסיה ראינו 2 מתנחבלים, אחד מהם המתנחל גלעד עמוסי, מנסים לגנוב את החמור של א’ והילדים שלו מנסים למנוע זאת ממנו. הצטרפנו לילדים וחצצנו בין הגנבים לבין החמור כשאשתו של א’ לקחה את החמור והחביאה אותו.
במשך עוד כמחצית השעה התעמתנו יחד עם עוד 2 פעילים עם המתנחלים על הגבעה שמעל לכפר עד שהם התייאשו וחזרו לרותם.
לא עברו 10 דקות והתקבלה קריאה מאל חימה בצפון הבקעה שמתנחלים נכנסו לשטח הקהילה המקומית. החלטנו להתפצל, 2 הפעילים הנוספים נסעו לשם ואנחנו נשארנו לגונן על פארסיה. לא היו יותר אירועים וגם השניים שנסעו לאל חימה ראו את המתנחלים עוזבים את הכפר כשהגיעו ומשאירים אחריהם צינורות חתוכים שסיפקו מים מברדלה.
תיאור מיקום
אל-פארסייה / עין א-סכות
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב של קהילת רועים בבקעת הירדן מול התנחלות "רותם". מתפרנסים ממרעה כבשים התושבים חשופים להטרדות, התעללויות וגזל מהמתנחלים שמגיעים אליהם ממאחזים ומהתנחלויות בסביבה, ושטח הרעייה שלהם מצטמצם והולך בגלל השתלטות המתנחלים, שטחי האש, ושמורות הטבע שהוכרזו. חברות מחסום ווטש משתתפות בפעילות של ליווי רועים ונוכחות מגינה 24/7, ויש קשר רציף וחם עם הקהילה.
-
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Rachel AfekMay-28-2026סמרה. עבודות צבעוניות
-
ח'לת מכחול / מקחול
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב קטן של קהילת רועים הנמצא בדרך להתנחלות חמדת. שני מאחזים סמוכים ממררים את חייהם של הפלסטינים, המתפרנסים ממרעה, והצבא מגבה את המתנחלים. כך הולכים וקטנים שטחי המרעה האפשריים. ילדי המקום לומדים בבית הספר ביישוב עין אל בידא. תורים ארוכים בני 3 שעות לפעמים משתרכים במחסומי חמרה ותיאסיר המובילים לעיירה טובאס, וכך קשה לקבל מים
, אספקה ולמכור את הגבינה, החלב והבשר שמייצרים התושבים למחייתם.
בעקבות פיגוע קטלני במחסום תיאסיר בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים.
(מעודכן למרץ 2025)
-