מחסום קלנדיה: למה הוצא להורג בחור שהחזיק טסטר?
כתב אשמה לרצח.
כותרת העיתון במחצית השנייה של ספטמבר אמרה:
“בזמן תפילות ערב יום הכיפורים סוכל ניסיון פיגוע בעיר העתיקה בירושלים. המחבל, תושב מחנה הפליטים קלנדיה נורה ונהרג“.
הידיעה הנ”ל היא אמת חלקית, מאד חלקית.
פרטי האמת בידיעה הם התאריך (18.9.18), המיקום ושיש גופה.
הנשק שצולם ליד גופת האיש לא היה סכין, לא מברג ואפילו לא קולפן. הנשק היה טסטר (= כלי זעיר לבדיקת מתח חשמלי). טסטר בעליל אינו כלי הרג ובכל זאת האוחז בו נורה בידי אנשי משטרה.
אבל למרות התיעוד והתמונות אף ערוץ לאורכה ולרוחבה של התקשורת ואף עיתונאי או כתב לא ניסה או לא רצה או לא העז לאמת את המערכת עם השאלה למה בחור שיש בידו טסטר הוצא להורג.
מה שעוד לא צוין בתקשורת הוא שמו של הפלסטיני. אולי כי מי שמוגדר כמפגע עדיף לו/לנו/להם שיישאר אנונימי?
אלא שגם לו, לבחור הזה יש שם שנתנו לו הוריו והשם הוא מוחמד עליאן.
זאת ועוד, למרות שעל פי חוקי האסלאם, כמו בחוקי היהדות, יש לקבור את המת ביום מותו, גופתו של מוחמד עליאן לא נמסרה למשפחתו עד ליום השישי ה- 9 בנובמבר ורק אז שבועות אחרי שנרצח התקיימת הלווייתו והודבקה תמונתו בפרהסיה.
לאט, בצעדים כושלים, עמוסים בתיקים, הגיחה מהמחסום הקבוצה היומית של החולים ששבים לביתם שבעזה אחרי אשפוז בבתי חולים. מהם מרימים מבט ועונים למבט שפוגש אותם בקרעים של חיוך לעומת אחרים שפניהם מביעים ייסורים וכאב ולא עולה בכוחם לחייך.
הילדים תמיד מישירים מבט של סקרנות, תמיד מטים ראש בברכה, תמיד שמחים להשיב לשאלות, תמיד מושיטים יד ומפריחים נשיקה.
ראשון יצא ילד שמיהר לתפוס מקום ליד החלון. היה מיותר לשאול למחלתו, המסכה שסוככה על פניו, שהונחה בידי הצוות הרפואי כששוחרר מאשפוז בביה”ח, היא שסיפרה את הסיפור.
אחרונה יצאה אישה חולת לב שההליכה אסורה לה וגם אם הייתה מותרת היא אינה יכולה לעשות את הדרך עד לרכב. שלושה גברים, נהג ההסעות ושניים מהחולים נשאו אותה על כיסא פלסטיק. מסיבה לא ברורה כסאות הנכים שתמיד מצויים במשרד המת”ק לא היו בנמצא.
לראות אותם כמהים וממהרים לחזור הביתה לעזה ביום שכזה, כשכל שעות היום והלילה צהל הפגיז מהקרקע ומהאוויר את הרצועה ולהם שבפנים אין אמצעי מיגון או מקלטים, גורם לתהייה באשר לגורל הצפוי להם בשובם לעזה, למציאות שאינה מבשרת טובות.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-