מעבר הזיתים
מעבר הזיתים, יום שישי 14.09.07 בוקרמשקיפות ומדווחות: ניצה א., ברברה ס.יום השישי הראשון בחג הראמאדן.מעבר הזיתיםבדרכנו לאל-עזריה מצאנו את הרחוב המוביל לעיר העתיקה מהככר ליד מלון אמריקן קולוני, סגור למעבר כלי רכב. בוואדי ג’וז ליד האוניברסיטה העברית בהר הצופים נתקלנו במצב דומה: כל הרחובות המובילים להר הבית סגורים.כאשר אנו מתקרבות למעבר הזיתים מהצד הפלשתיני, אנו רואות 7 אוטובוסים גדולים וכמה קטנים ולידם מספר רב של אנשים הלבושים חגיגי, מחכים בתקוה להכנס לירושלים, לתפילה. הנשים עומדות מצד שמאל , גברים מימין (אחר כך שמענו חיל מורה לשמור על סדר זה). גדרות ברזל הושמו ברחוב כדי שהממתינים יהיו רחוקים מהמחסום. כמו פעמים רבות בעבר יש פער רב בין מה שמוכרז ברדיו ובין המציאות: ברדיו הודיעו כי גברים בני 45 ומעלה יוכלו להכנס להר הבית ללא רשיון מיוחד. במחסום אומרים לנו כי הכנסה מותרת רק לגברים מעל גיל 60. רבים מהם הגיעו ממרחקים, למי אכפת? בסביבות השעה 10 רומז שוטר לנ. כי מאוחר יותר יאפשרו לגברים בגיל 50 להכנס. כך אמנם מכריזים בסביבות השעה 10:15, דבר הגורם להתרגשות ולתנועה בקרב הממתינים. זוהי דרך צינית להתל באנשים ולגרום לבני ה-50 להרגיש מועדפים למרות שמראש הודיעו ברדיו שיותר להם להכנס ולא היה כל צורך לעכב אותם.בעוד שבאופן מפתיע האוירה רגועה ולעיתים אפילו יש התבטאויות הומוריסטיות, אנשים מתלוננים על ההודעות המטעות ועל כך שנאלצו לחכות מאז שעות הבוקר המוקדמות.קצין משטרה מבוגר צועק במקרופון הוראות, בצורה עצבנית ותוקפנית. הוא מורה לצעירים לחזור הביתה. שוטרים אחרים צועקים בערבית קלוקלת “יאללה יאללה חזרו אחורנית”! בסביבות השעה 10:45, ללא סיבה ברורה השוטרים מתחילים לדחוף את הממתינים רחוק יותר ויותר מהמחסום. הדחיפות אינן הופכות לאלימות.אדם מבוגר אומר לנו במרירות: “יום אחד הגלגל יתחלף ואנחנו נעשה לכם דברים כאלה”.בצד הישראלי של המעבר, אליו אנו מגיעות בשעה 12:15 לערך, שקט. אחרי זמן קצר מתחילות להופיע במעבר בעיקר נשים. מתברר כי ברגע האחרון כאשר קשה כבר להגיע בזמן לתפילה, מאפשרים למספר בני\ות 49 להכנס.טלפון לצדו הפלשתיני של המעבר מאשר כי המעבר הותר עתה לבני 49. גם העקשנים בין הצעירים עוזבים , כבר מאוחר להגיע לתפילה.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-