מרכז הגדה: התושבים הפלסטינים חווים טרור מתנחלים ועל מתנדבים הצבא אוסר כניסה
יצאנו לכיוון השומרון דרך כביש 5. כבר בדרך ניתן היה לראות עד כמה המציאות בשטח משתנה: הכביש המחבר בין מסחה לאל-זאוויה, העובר מתחת כביש 5, חסום בערימות עפר, וכלי רכב נאלצים להסתובב ולחזור על עקבותיהם. בהמשך, מול אריאל ובאזור כפרים נוספים לאורך הציר (כיפל חארת’, מרדא, זיתא ג’מאעין), ראינו כריתה מסיבית של עצי זית משני צדי הכביש. ליד הכיכר של אריאל ראינו שני שופלים ליד מגדל צבאי, כנראה הם שעסקו במלאכת ה”חישוף”.
עצרנו וצילמנו את העצים הכרותים ליד הכניסה למרדה, גם לאורך כביש 505, וגם בכביש הגישה למרדה.
דגלי משיח בכיכר של אריאל והדפסת סמל משיח על הבטונדות לאורך כל הדרך זה כבר מחזה נפוץ לצערנו. אך השיא היה כאשר בשולי כביש 505, קצת לפני מרדה, ראינו עמדה צה”לית על גג בית פלסטיני לא גמור. שני חיילים עומדים על הגג עם נשק שלוף וצופים על הכביש. לידם דגל ישראל וגם דגל משיח. זו עמדה צה”לית או עמדה של צבא השם???
הכניסה למרדה פתוחה, אך הכניסה לזיתא ג’מאעין חסומה בשער נעול כבר זמן רב.
רכב משטרה שחור עמד בכניסה לכביש הגישה לג’וריש ומחוץ לו לוחם מג”ב חמוש (בדרכנו חזרה הרכב לא היה שם). הדגל הפלסטיני הגדול שהתנוסס תמיד בעקרבה ונראה היטב מהכביש לא היה הפעם.
המשכנו לדומא. נפגשנו עם משפחות בדואיות שגורשו שוב ושוב מבתיהן – מאום אל-רשראש ולאחר מכן משקארה, בפאתי דומא, שהוכרז כשטח צבאי סגור. ענת והדרה נמצאות איתם מעת לעת בנוכחות מגינה. מאז שהוכרז שטח צבאי סגור נאסר על הפעילים להיכנס. המתנחלים לעומת זאת נכנסו וגרשו את הבדואים. כיום הם שוכרים בתים בתוך דומא, בתנאים קשים ביותר: הם גרים בבית שבנייתו לא הושלמה, כי הוצא לו צו הפסקת עבודה. ללא ריצוף, תשתיות מאולתרות, ללא שירותים ומקלחת. יש חשמל זמני ושירותים ניידים – תא אחד המשרת שלוש משפחות.
ישבנו איתם, שתינו קפה ושמענו על מצבם. המתנדבים מסייעים ככל האפשר (שמיכות, ציוד בסיסי), אך הצרכים גדולים בהרבה. גם במקומות המגורים החדשים הם סובלים מהטרדות ותקיפות של מתנחלים. חלק מהמשפחות פנו באמצעות עורך דין ששכר אריק אשרמן מ”תורת צדק” ליועץ המשפטי של המנהל האזרחי, בבקשה שיאפשרו לפעילים לשהות עימם בנוכחות מגינה.
סיפרו לנו גם שהכביש בין ח’ירבת אל-מראג’ם לדומא נחסם בידי מתנחלים, ובנוסף נחתכו צינורות המים המובילים למקום. פגשנו גם את ל’, תושבת אל-מראג’ם, שביתה נהרס לאחרונה על ידי הצבא, בהוראת ובהשגחת מתנחל מהמאחז הסמוך. מסרנו ציוד שהובא עבורם. בהמשך שמענו על נ’, שביתו נהרס לפני כשבועיים ולא הצליח להציל את רכושו. הבאנו בגדים ושמיכות עבורו ועבור שמונת ילדיו.
בדרך חזרה עברנו דרך חווארה ועצרנו לפלאפל. ראינו שהכניסה לביתא פתוחה. כמו כן יחסית לעבר היו יותר עסקים פתוחים בחווארה. המשכנו בכביש 555 וראינו שהמחסומים בדרכים המובילות מעוורתא לשכם ומבית פוריכ לשכם פתוחים. אין חיילים בעמדות למטה שמעכבים את הרכבים, אלא רק במגדלים. וכתוצאה מכך התנועה זורמת ואין פקקים.
המשכנו לבורין, לביקור אצל חברתנו ד’. שמענו ממנה על הטרדות יומיומיות מצד מתנחלים המסתובבים בכפר. באירוע מ-12.4 מתנחל מיצהר איים באקדח על משפחה שישבה בחצר ביתה והורה לה להיכנס לבית. במקרה נוסף, הבן של השכנים של ד’, נער בן 13, עמד ליד הכניסה לביתו שלו. מתנחלים ניגשו אליו וריססו אותו בגז פלפל ישר לתוך העיניים וכשאמא שלו יצאה הם רססו גם אותה. האם נפגעה בפנים והילד סובל מכאבים בעיניים.
קנינו מד’ שמן זית וזיתים, וקיבלנו סבון משמן זית. בעונה זו של השנה היא מייבשת עלי זעתר.
שמנו לב לשלטים לאורך הדרך בזו הלשון: “חלוצי שאנור, רק רצינו להגיד תודה ממתיישבי השומרון” (לא הצלחנו לצלם).
בדרך חזרה על כביש 55, הבחנו בהתקדמות ניכרת בעבודות על כביש עוקף אל-פונדוק (אם תהיתם לאן הולך הכסף שלכם…).
תיאור מיקום
בורין / יצהר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בורין
כפר פלסטיני בנפת שכם, ההתנחלויות יצהר והר ברכה הוקמו מעל הישוב הפלסטיני, מעט דרומית לשכם, ליד כביש 60, הכביש המרכזי העובר בגדה, אך הכפר מנותק ממנו, ללא אפשרות להגיע אליו עם רכב.
חיים בו כ-4000 תושבים. רובם עוסק בחקלאות ומרעה צאן, למרות שרבים מבוגרי שני בתי הספר התיכוניים ממשיכים ללימודים באוניברסיטה. בהעדר תעסוקה הם עובדים בבניין או יוצאים לארצות המפרץ.
קרקעות הכפר הופקעו מספר פעמים לצורך הקמת התנחלויות ישראליות ובסיסים צבאיים, וכתוצאה מכך התדלדלו משאבי הקרקע והמים של בורין. משנת 1982, יותר מ-2,000 דונם מקרקעות הכפר הוכרזו כ"אדמות מדינה" ולאחר מכן הועברו להתנחלות הר ברכה.
במהלך השנים האחרונות וביתר שאת מאז 2017 נתון הכפר לפעולות טרור כלפי התושבים של בורין מצד תושבי ההתנחלויות יצהר והר ברכה, המאחז גבעת רונן ואחרים שמתבטאים בפגיעה באנשים וברכוש. למרות קרבת החיילים בבסיס צה"ל הקרוב לאחד מבית הספר של הכפר, סובלים התושבים מאירועים רבים של יידוי אבנים, הצתות של כלי רכב ושדות, המדווחים גם בעיתונות.
מניעת המסיק ב-2023 הייתה אלימה מתמיד. חיילים ומתנחלים עברו עם נשק שלוף בין בתי הכפר ודרשו מאנשים להפסיק למסוק בכפר עצמו ובשטחים הפרטיים מחוץ לכפר. המתנחלים פשטו על שטחי הפלסטינים וגנבו יבול. 300 עצי זית של תושבי בורין, ליד יצהר, נעקרו. איבוד הפרנסה מהזיתים גורם לנזק כלכלי ארוך טווח למשפחות החקלאים, ומביא אותם עד לחרפת רעב.
(מעודכן לנובמבר 2023)
Fathiya AkfaApr-28-2026בורין. צבא ליד ביתו של ב.ע.
-
דומא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
דומא:
כפר בשטח B, בנפת שכם. בכפר מתגוררים כ-3,000 אנשים. ברשותם היו כ-18,000 דונם, מהם 500 דונם שעליהם בנוי הכפר עצמו. אך לאחר שהתנחלות מגדלים גזלה חלק גדול מאדמותיהם, השטח שבבעלותם הצטמצם לכ-2,000 דונם בלבד.
ב-31 ביולי 2015 הוצתו שני בתים ביישוב באמצעות בקבוקי תבערה. בני הזוג סעד וריהאם דוואבשה, ותינוקם עלי סעד דוואבשה, נשרפו למוות. בן נוסף, אחמד דוואבשה, נפצע באורח קשה. מטופל בבי"ח תל השומר. כתובות "נקמה" ו"יחי המלך המשיח" רוססו על קירות הבית. משפטו של המתנחל המצית עמירם בן אוליאל עדיין מתנהל (2019), ואילו עם הקטין שותפו לתכנון המעשה נחתמה עסקת טיעון במאי 2018.הסגרים המוטלים על-ידי הצבא, הכבישים העלובים בהם הם נאלצים להשתמש בשל אי קבלת אישורי סלילה מהמינהל האזרחי), בד בבד עם המחסור בתחבורה ציבורית — כל הקשיים הללו מנתקים את הכפר משכם הסמוכה ומרמאללה, ואחוז האבטלה גבוה מאוד בעיקר בקרב בוגרי אוניברסיטה.
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מרדא, מרדה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מרדה הוא כפר בן 2500 תושבים במחוז סלפית. מצפון להתנחלות אריאל היושבת על כמעט שליש מאדמותיו ומופרד ממנה על ידי גדר ההפרדה. השטח הבנוי של הכפר מוגדר כשטח B, אבל-84% מאדמותיו בשטח C. כ- 55% מתושביו חקלאים, וכרמי הזיתים שלהם ידועים באיכותם. המחסום העונתי האמור לאפשר לתושבים להגיע לאדמות מעבר לגדר כמעט ואינו נפתח - רק פעמיים בשנה לחריש ולמסיק. בשתי הכניסות לכפר מהכביש הראשי (505) יש מחסומים והצבא אכן סוגר את הזרועות הצהובות מדי פעם. יש במרדה חווה חקלאית אקולוגית לימודית ומספר מקומות מקודשים. הכפר סובל מהביוב של אריאל, המזהם את אדמותיו ובאוקטובר 2018 תקפו אותו מתנחלים והשחיתו מכוניות.
עודכן 1.2021
Ronit Dahan-RamatiApr-14-2026מרדה. עמדה צהלית על גג בית פלסטיני עם דגל משיח
-