משפחת טליה המתנחלית מתעמרת כבר שנים במשפחות אבו קביטה
נסענו למשפחת אבו קביטה הצמודים להתנחלות בית יתיר, כך שהם נחשבים כמי שחיים בישראל. אלא שאין להם מעמד של ישראלים ולכן לכל דבר וענין נזקקים לעבור במעבר מצדות יהודה – לקניות ולשירותי בריאות, ליטא ולביה”ס באמנייזל. הילדים עוברים שם בוקר בוקר וחייבים להראות אישור מעבר למרות שזאת תמיד אותה קבוצת ילדים. בשנתיים האחרונות יש להם הסעה מהרשות סוף סוף.
מכיוון שהם גרים בישראל ניתן להגיע אליהם דרך יער יתיר ללא צורך לעבור במחסום מיתר. גם לנו הדרך הזאת יותר נעימה, יפה וקלה.
למעלה משבע משפחות אבו קביטה גרות במתחם ורק בזמן האחרון כבר לא מוטרדים מהרבש”צ של התנחלות בית יתיר. אבל מעבר לכביש חיה משפחת טליה המתנחלים והם מזכירים את קיומם כל הזמן. כתבנו עליהם לא מעט, על בני האפריקנר שהתגייר, יעקב טליה, שניהל שם מערכת יחסים עם שכניו בהתאם לדעותיו הגזעניות שהביא מדרא”פ. בניו ממשיכי דרכו חוילו אחרי ה-7.10 והשתוללו שם עם המדים והנשק. הם מבססים את הנרטיב שגם כאן זה חמאס ולכן צריך להקדים תרופה למכה, ואם לא לגרשם אז לפחות להצר צעדיהם ולמרר את חייהם.
הפעם זה בצלאל טליה, קצין שמסתובב כל הזמן מסביב לאדמותיהם, אותן הוא לא יכול לקחת בהוראת צו בית משפט הפוסק חד משמעית שהן של משפחת אבו קביטה. אבל לחסום להם את הגישה הוא יכול בטיעונים ביטחוניים.
הבאנו מצרכים לחמש המשפחות שחולקות ביניהן, וישבנו עם מ’ וא’ אשתו. מ’ עבד הרבה שנים בישראל ומדבר עברית טובה. הוא סיפר כי ביום שישי האחרון קשר אחד מהם את סוסו לגדר של חלקתם. מיד הגיע בצלאל, קרא לצבא. החיילים שיחררו את הסוס בטענה שגם לו אסור להתקרב לגדר הגובלת עם שדותיהם.
ע’, אח אחר, ניסה לצאת עם העדר למרעה. זה קרוב מדי לכביש לטענת השלטונות .שוב בא בצלאל ובתמיכת צה”ל אמרו לע’: תעיף את הכבשים מכאן ולא, נדרוס אותן ואותך עם הרכב.
זה הסגנון.
מותר להם להתרחק מהבית עד 100 מטר, והכול זו נחלתם, שבית המשפט פסק שהיא שלהם.
בגלל המצוקה הקשה בשנתיים וחצי האחרונות ניסו כמה מצעירי המשפחה ללכת לעבוד בלי אישור. להביא קצת פרנסה. כמובן שנתפסו ונאסרו.
אז למרות ששום דבר דרמטי לא קרה להם בזמן האחרון, ואנשי וצעירי התנחלות בית יתיר לא מטרידים, “החיים שלנו בזבל,” אומר מ’. הוא מראה לי את התינוקת החדשה שנולדה לפני חודשיים וחצי. אדָיין שמה, ופירושו – דתות.
הם חיים בישראל אבל נטולי מעמד של ישראלים.
פכים קטנים של שגרע.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Yael ZoranJun-18-2026אמבולנס מחכה מול המחסום הסגור באל פוואר
-
מחסום בית יתיר / מצדות יהודה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום קצה במכשול ההפרדה (המרוחק מהקו הירוק) בסמוך להתנחלות בית יתיר.
מיועד לבעלי תעודות כחולות והעברת סחורות. מעבר מתנחלים מותר, מעבר פלסטינים אסור.
יוצאים מן הכלל הם בני משפחת קביטה הגרים מצידה המערבי של גדר ההפרדה. אמנם הם יכולים לנוע לתוך מדינת ישראל אולם אינם מורשים לעשות זאת. מותר להם בהרשאה מיוחדת לגור בבתיהם שב"מרחב התפר": השטח שבין החומה לקו הירוק.
-