קלנדיה, יום ג’, 25.4.06, אחה”צמשקיפות: סנאית ג, נורה או., רוני ה. (מדווחת)סיור לימודירצינו לבדוק איך אדם הגר בביר נבאללה והעובד בירושלים או בית חנינה, מגיע כעת לעבודה, כשהחומה מכתרת את ביר נבאללה כולה ומפרידה בין הכפר לבין א-ראם ודחיא. ביקשנו מידיד, תושב ביר נבאללה, להסיע אותנו במכוניתו במסלול החדש הזה, כדי להיות שותפות ל”חווייה” – ואכן מדובר ב”חווייה”!נתחיל בתיאור של ביר נבאללה. עוד לפני כמה שבועות היה הרחוב הראשי שוקק חיים ועמוס תנועת כלי רכב. כעת הוא שומם לחלוטין (“אפשר לשחק בו כדורגל”, אומר ידידנו). הכביש הפך למבוי סתום בחלקו המזרחי, כשבלוקים מבטון וסלעים חוסמים את הגישה לדרכים צדדיות המובילות לדחיא ולבית חנינא. בדרך זו לקח 5-10 דקות להגיע לשם – במסלול החדש זו נסיעה של שעה! תושבי ביר נבאללה עתרו לבג”צ. השימוע יתקיים ב-7 במאי. אך כידוע…דרומה מהכביש הראשי מקימים גדר שגם תפריד בין ביר נבאללה לבין עטרות. בין הגדר לבין החומה ראינו כפר בדואי שיהפוך לאי בודד כשהגדר תושלם.מביר נבאללה אנו פונים צפונה ונוסעים דרך אום-ג’דירה בכביש משובח (סלילת הכביש המשובח הזה עלה לתושבי אום-ג’דירה רבים בחלק לא מבוטל מאדמותיהם). הצבא מכנה את הכביש הזה “כביש מרקם החיים”. אנו נוסעים דרך מנהרה מתחת לכביש 443 ומגיחים מול הכפר קלנדיה. אנו פונים מערבה וכעבור 2 ק”מ צפונה וחוצים את הכפר רפאת. פה הכביש המשובח נגמר ועולים על דרך ישנה שכולה מהמורות. קשה לתאר את מצבן של הדרכים הללו. פשוט לא ייאמן. אנו ממשיכים לנסוע צפונה ומוצאים את עצמנו בפאתי רמאללה, בשכונה ששמה אום-שיראי. הדרך מתפתלת, ומרוב סיבובים אנו מאבדות את הכיוון, עד שהמכונית עולה על כביש קלנדיה-רמאללה. נוסעים דרומה ומגיעים למחסום קלנדיה. עולים על הכביש העוקף את המחסום, פונים מערבה אל הכביש ג’אבע-א-ראםוממשיכים דרומה לאורך החומה, בכביש שמזרחה לה. לנהג שלנו יש אמנם תעודת זיהוי ירושלמית, כך שהוא רשאי לחצות את מחסום א-ראם. אך הוא אינו פטור מלחכות בפקק עד שיוכל לעבור. לעתים מחכים בתור שעה או יותר. סוף סוף הוא מגיע לבית-חנינא – שם נמצא מקום עבודתו! העיקוף לקח לנו שעה שלמה, וזאת במכונית פרטית. מי שנוסע במוניות שירות, נאלץ לעתים גם להחליף מוניות ברמאללה ומוסיף לזמן נסיעתו רבע שעה, לכל הפחות.הצבא מרוצה מאוד מה”פתרון” הזה שתוכנן באופן מיוחד עבור תושבי השטחים. כעת הם יכולים לנוע מא-ראם לביר נבאללה או לרמאללה בלי שיבדקו אותם. כל הכבוד!בצומת של נווה יעקב פגשנו שניים מ”הילדים של איה” שסיפרו לנו ששלושה ילדים (בני דודים שלהם) נלקחו לתחנת המשטרה אחרי שמרכולתם הוחרמה.