ענאתא וא-ראם, יום ה’ 25.05.06, בוקרבמשמרת: ג’ודי ש’, נטע ע’ (רושמת)ענאתא – 7:00 בבוקר שוחחנו עם איש הועד המקומי סנדוקה שמנווט את האוטובוסים הלוקחים ילדים לבתי ספר בירושלים. תנועה ערה של תלמידים. במחנה הפליטים שועפאט\ענתה 40.000 תושבים שחלקם הגדול בעלי ת.ז. כחולות. 1800 ילדים לומדים בבתי ספר במזרח ירושלים. במקום יש גם בי”ס פרטי בו לומדים 700 תלמידים וכן יש גם בי”ס של האו”ם בו לומדים 2000 תלמידים (לא ברור לי אם בתוך או מחוץ למחנה). כל תושבי המחנה מתפרנסים בירושלים. וכולם מועמדים להשאר מאחרי הגדר הניבנת והולכת מסביבם. היום יום ירושלים. עברו בעלי התעודות הכחולות. לכל היתר היה סגר והורשו לעבור רק בני ארבעים ומעלה. הסגר חל על נשים וגברים כאחד. בדקנו ליתר בטון את ההוראות באמצעות המת”ק ואכן זו היתה ההוראה. איוש המחסום : מזה חודש איוש המחסום עבר מידי מג”ב ירושלים למג”ב עוטף ירושלים, (הווה אומר שמת”ק עוטף ירושלים הוא הכתובת לתלונות) ומאחר שמטאטא חדש כשמו כן הוא – המעבר במחסום בחודש האחרון היה איטי, קשה ומשפיל.הכוחות החדשים של מג”ב התרגלו כבר לקליינטים החדשים שלהם ולפי סנדוקה בימים האחרונים , התנועה החלה לזרום. לפי דבריו גם בעקבות תלונות של אנשי המחנה לאמיתי לוי מפקד עוטף ירושלים..א-ראם – כל בעלי התעודות הכחולות, שלא לדבר על אחרות, נשלחים לקלנדיה. רק קומץ קטן של מאושרים שמת”ק עוטף ירושלים סקר אותם, ושמם מופיע ברשימות במחסום, מורשים לעבור דרך מחסום א-רם. כל היתר רואים את הארץ ואינם מגיעים אליה, אלא דרך קלנדיה. טרטור ארוך מאד, מייגע וגם יקר מאד.דברנו עם שאדי אבל לא הצלחנו להבין מי הם בני המזל.ילדי בתי ספר עוברים ויש גם תור של מכוניות (לא גדול) אבל קיים..מסיבות טכניות לא המשכנו לקלנדיה.