ענאתא, ליל, עטרה, יום ד’, 4.4.07, בוקרמשקיפות: נאוה א., דליה ק. (מדווחת)ענאתא, 7:05סגר בשל חג החירות…. שלנו. הולכי רגל מעטים עוברים דרך המחסום. בעיקר תלמידים בתלבושת אחידה, שפניהם לבתי הספר בצד הירושלמי.מחסום ליל, 7:40לא בכל בוקר יש חיילים ובדיקת כלי רכב במחסום ליל, כקילומטר מזרחית ממחסום קלאנדיה, על הציר המוביל לרמאללה, הבוקר היה המחסום פעיל אך התנועה זרמה בשטף. עטרה, 8:05בשל הסגר החלטנו ל”דלג” על מחסומי א-ראם וקלאנדיה ולבדוק מה קורה במעמקי השטח הפלשתינאי. הגענו למחסום עטרה בדרך יפה וירוקה, אביב. עצרנו למרגלות הגבעה, שבראשה נישא המחסום. ראוי לציין שהמחסום אינו צמוד להתנחלות כלשהי, הרחק מישוב יהודי, בתוך האזור הפלשתינאי, בדרך המובילה לאוניברסיטת ביר-זית ולרמאללה. כשהגענו ראינו מעט מכוניות שעברו את המחסום בשטף. כעבור כמה דקות התחיל להיווצר טור של מכוניות. החייל שבמחסום עצר את המעבר. בהדרגה נוצר פקק. ספרנו למעלה מ- 60 מכוניות. הנהגים צופרים. עלינו בהליכה במעלה הגבעה, בצד הנצפה על ידי החייל שבמגדל השמירה, וראו זה פלא, בעוד אנו עולות הטור מתחיל להתפוגג. הדרך נפתחה וכולם נוסעים.אנו עומדות בראש הגבעה, במרחק 10 מטרים מהחייל המסמן בתנועת קלילה של כף ידו לרכבים לעבור ומתמלאות חרדה בשל הכוח הרב שיש לילד במדים.נאוה מספרת שזה מחזה שיגרתי במחסום הזה. זה השבוע השלישי, שהיא עדה להתפוגגות הפקק עם הופעתנו בקרבת המחסום.מחסום פתע, 8:50בדרכנו חזרה, על כביש 60, בין עפרה לבית אל, נתקלנו במחסום פתע נייד. שריונית צבאית חונה בצד הדרך וארבעה חיילים מסמנים לרכבים פלשתינאים לעצור לבדיקה. גם אנו עוצרות בקצה הטור ובודקות את זמן המעבר.יצאתי לברר אצל החיילים את פשר המחסום החדש הזה. חייל צעיר מחייך ואומר לי “למה עצרתן?!!? אתן יכולות לעבור”. ואכן, מכוניות המתנחלים עוברות ביעף את התור שנוצר. הכביש הוא חד מסלולי ומעבר המתנחלים מסוכן כיון שהם עוברים במסלול המיועד לתנועה בכיוון הנגדי.המפקד ביקש ממני לחזור למכונית, כי “אסור לך להימצא בקרבת המחסום”. חזרתי. אחת המוניות שנבדקה, נאלצה לשוב על עקבותיה. כל השאר, והרכב שלנו בכלל זה, עברו את המחסום בהצלחה.תזמון – 10 דקות.מחסום ליל, 9:05בדרכנו חזרה שוב בדקנו את המתרחש במחסום ליל. עכשיו היה הכביש עמוס, צפוף ותקוע. ספרנו כ – 20 כלי רכב ובתוכם 2 אוטובוסים.