ענתא, ליל, עטרה
ענאתא, ליל, עטרה, יום ד’, 4.4.07, בוקרמשקיפות: נאוה א., דליה ק. (מדווחת)ענאתא, 7:05סגר בשל חג החירות…. שלנו. הולכי רגל מעטים עוברים דרך המחסום. בעיקר תלמידים בתלבושת אחידה, שפניהם לבתי הספר בצד הירושלמי.מחסום ליל, 7:40לא בכל בוקר יש חיילים ובדיקת כלי רכב במחסום ליל, כקילומטר מזרחית ממחסום קלאנדיה, על הציר המוביל לרמאללה, הבוקר היה המחסום פעיל אך התנועה זרמה בשטף. עטרה, 8:05בשל הסגר החלטנו ל”דלג” על מחסומי א-ראם וקלאנדיה ולבדוק מה קורה במעמקי השטח הפלשתינאי. הגענו למחסום עטרה בדרך יפה וירוקה, אביב. עצרנו למרגלות הגבעה, שבראשה נישא המחסום. ראוי לציין שהמחסום אינו צמוד להתנחלות כלשהי, הרחק מישוב יהודי, בתוך האזור הפלשתינאי, בדרך המובילה לאוניברסיטת ביר-זית ולרמאללה. כשהגענו ראינו מעט מכוניות שעברו את המחסום בשטף. כעבור כמה דקות התחיל להיווצר טור של מכוניות. החייל שבמחסום עצר את המעבר. בהדרגה נוצר פקק. ספרנו למעלה מ- 60 מכוניות. הנהגים צופרים. עלינו בהליכה במעלה הגבעה, בצד הנצפה על ידי החייל שבמגדל השמירה, וראו זה פלא, בעוד אנו עולות הטור מתחיל להתפוגג. הדרך נפתחה וכולם נוסעים.אנו עומדות בראש הגבעה, במרחק 10 מטרים מהחייל המסמן בתנועת קלילה של כף ידו לרכבים לעבור ומתמלאות חרדה בשל הכוח הרב שיש לילד במדים.נאוה מספרת שזה מחזה שיגרתי במחסום הזה. זה השבוע השלישי, שהיא עדה להתפוגגות הפקק עם הופעתנו בקרבת המחסום.מחסום פתע, 8:50בדרכנו חזרה, על כביש 60, בין עפרה לבית אל, נתקלנו במחסום פתע נייד. שריונית צבאית חונה בצד הדרך וארבעה חיילים מסמנים לרכבים פלשתינאים לעצור לבדיקה. גם אנו עוצרות בקצה הטור ובודקות את זמן המעבר.יצאתי לברר אצל החיילים את פשר המחסום החדש הזה. חייל צעיר מחייך ואומר לי “למה עצרתן?!!? אתן יכולות לעבור”. ואכן, מכוניות המתנחלים עוברות ביעף את התור שנוצר. הכביש הוא חד מסלולי ומעבר המתנחלים מסוכן כיון שהם עוברים במסלול המיועד לתנועה בכיוון הנגדי.המפקד ביקש ממני לחזור למכונית, כי “אסור לך להימצא בקרבת המחסום”. חזרתי. אחת המוניות שנבדקה, נאלצה לשוב על עקבותיה. כל השאר, והרכב שלנו בכלל זה, עברו את המחסום בהצלחה.תזמון – 10 דקות.מחסום ליל, 9:05בדרכנו חזרה שוב בדקנו את המתרחש במחסום ליל. עכשיו היה הכביש עמוס, צפוף ותקוע. ספרנו כ – 20 כלי רכב ובתוכם 2 אוטובוסים.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-