ענתא, א-ראם וקלנדיה, יום ג’, 10.4.07 , אחר הצהרייםמשקיפות: ברנדה, מור ב. (מדווחת)16:35– ענתאסגר, המחסום די ריק, אין הרבה תנועה, נהג האוטובוס לא מבין למה עדיין סגר, הרי פסח נגמר. במחסום מגבניקים וחברת אבטחה.בחור אחד מעוכב. הוא ניסה לעבור לירושלים כי היה צריך להגיע לבית חולים, לבדיקה של לפני ניתוח. תפסו אותו על יד תחנת הדלק, לקחו את תעודת הזהות ושלחו אותו למחסום. הוא כבר ארבע וחצי שעות מחכה. מפקד המחסום מאשר את סיפורו של הבחור ומנסה לעזור לו, הוא מתקשר שוב ושוב כדי שהחיילים שלקחו לו את התעודה יבואו למחסום ויחזירו לו אותה. מסתבר שהם מפלוגה נ”ו של עוטף ירושלים. הם לא ממש ממהרים. 17:20 אנו מתקשרות למוקד ההומניטארי. הם לוקחים את הפרטים. דקה לאחר מכן מגיע הג’יפ. המפקד נותן לבחור המעוכב את התעודה ומשחרר אותו. חמש וחצי שעות של עיכוב. 17:35– דחייה / א –ראםריק. אין כמעט רכבים ואין כמעט הולכי רגל.17:45 אנו נוסעות מצדה המערבי של החומה ומגלות מחסום חדש, קצת אחרי הפניה לאזור התעשייה עטרות. 4 בלוקים, מג”בניק ושני חיילים. 17:50 קלנדיהמחסום הרכבים: אין הרבה מכוניות.במחסום הולכי הרגל כ 70 אנשים. שני מסלולים פתוחים. כל אדם מחכה קצת יותר מ 10 דקות. כולם מופתעים לגלות שעדיין סגר. חשבו שהחג נגמר. החיילים צועקים מבעד לרמקולים. הטורים צפופים. בחור, שבתו בת החמש וחצי נמצאת בבית חולים אלין, אינו מורשה לעבור. סגר זה סגר. הוא מתעקש, מנסה לדבר איתם באנגלית, אך לשווא. הוא לא מוותר. בתו במצב קשה. כמעט ומתה לפני כשבועיים, כאשר נזרקה על מכוניתם ואבן פגעה בראשה. היא משותקת בחצי גוף. לא מדברת כמעט. אנו מתקשרות לאופיר. הבחור במקביל מתקשר לאדם נוסף, מהמת”ק , שהבטיח לעזור לו. הבעיה נוצרה בעקבות טעות של המת”ק שלא כתבו לו אישור נכון. הם לא כתבו לצרכים רפואיים, ולכן לא נותנים לו עכשיו לעבור. כבר אז, הוא העיר להם על כך, אך הם טענו שלא תהיה בעיה. אופיר שולח קצין, ואכן כשהוא מנסה בשנית, הקצין מאשר לו את המעבר.18:50 אנו חוזרות שוב למחסום שעל יד הפניה לעטרות. מסתבר שהוא קיים כבר כחודש. החיילים מספרים שהוא מחסום קבוע, אך אין בו תורים ארוכים והבדיקות מהירות. בשיחה קצרה שנוצרת, אנו שומעות את המנטרות הגזעניות הרגילות. יחד עם זאת האווירה אינה אלימה ואחד מהחיילים מתעניין קצת גם בדעותינו ובהשקפת עולמנו.